8 באוקטובר 2019

איך לרפא את עצמך בעזרת סליחה

סליחה,

בטח קיבלת מליוני מיילים על הנושא, ובכל זאת חשבתי שאולי יעניין אותך לדעת, שתדר הסליחה הוא תדר הריפוי הגבוה ביותר שיש. 

הסליחה נועדה לך ועבורך, למען הריפוי שלך - ללא קשר מה עשה האדם האחר.

ולמה? 

כי כל זמן שיש בתוכך כעס, שינאה, עלבון, פגיעות או כל רגש מהסוג הזה, הרגשות האלה פוגעים בך! הפצעים הם שלך! הם מדממים עליך ומכתימים את החיים שלך!

כך שאם מישהו פגע בך ויש בתוכך כעס עליו - הכעס ממשיך לפגוע בך כאילו אותו אדם ממשיך לפגוע בך. 

ולצערך הרב, בדרך כלל, האדם שעליו כועסים או שממנו נפגעת כל כך - בכלל לא זוכר, או לא מרגיש או לא מודע למה שקורה אצלך. והוא ממשיך את חייו כרגיל, כאילו כלום לא קרה.

אז לא עוזר לך להיאחז בזיכרון או ברגש הכואב הזה. זה רק פוגע ופוצע אותך שוב ושוב ושוב.

השאלה הגדולה שעושה את כל ההבדל היא:

האם הגיע הזמן שלך לאהוב את עצמך מספיק בשביל לשחרר את עצמך מהכעס? או מהפגיעות או מהרגש הזה שעדין קיים בתוכך?

זאת המשמעות הגדולה של הסליחה.

לסלוח לעצמך על שנאחזת ברגש הזה

ולשחרר את עצמך מהסיפור הישן ההוא - ולא משנה מה הסיפור ומה מידת הכאב שיש בו.

הסליחה מתחילה מבפנים, וכשמשחררים את הסיפור הישן, מן הסתם משחררים את האדם ההוא. אבל הסליחה נועדה לך ועבורך, כדי לרפא את הפצעים שלך. היא לא נועדה לכפר על מעשיו של האחר. רק הוא יכול לכפר עליהם וזה לא בשליטתך ולא תפקידך לדאוג לעונש שלו או לכפרה שלו. 

אז נשאלת השאלה: איך עושים את זה?
איך אפשר לסלוח? באמת לסלוח. מבפנים. לשחרר לגמרי את הרגשות הכואבים האלה ולרפא את עצמך?

אני, כמובן, עושה את זה בעזרת EFT טאפינג.

הנה תהליך פשוט שיכול לעזור גם לך:

1. חושבים על מקרה שקרה, או האדם שפגע בך

2. שמים לב איזה רגש עולה כשחושבים על מה שהיה (כעס, עלבון, קינאה, שינאה, פגיעות וכו') ורושמים על דף (אפשר לרשום יותר מרגש אחד - מה שעולה).

3. מתבוננים על הרגשות שעלו ומדרגים כל אחד מ-0 עד 10 עד כמה הוא נוכח בכם (0 - לא נוכח בכלל, 10 - הכי נוכח שאפשר).

4. מתחילים לתופף על נקודת הקראטה ואומרים שלוש פעמים:
"למרות שיש בי ....... [כאן תציינו את הרגש שעליו אתם עובדים] בגלל ש...... [כאן תזכירו במשפט אחד, בכותרת, מה קרה או מה היה] אני מקבל/ת את עצמי כמו שאני, באופן שלם ועמוק.

5. עוברים לנקודות ועובדים עם הרצף הבא [אני אומרת "הרגש הזה" אבל אפשר להחליף את זה במילת הרגש שלך: כעס, עלבון, צער... וגם, כשאני אומרת "הם" הכוונה לאדם שפגע בך]. 

שלב א - ניקוי (כאן נוציא את כל מה שיש לנו על הלב) 
גבה:  הרגש הזה
צד העין: כל הרגש הזה
מתחת לעין: נמצא עמוק בתוכי
מתחת לאף: קיים בי מאז הסיפור הזה
סנטר: כל מה שהיה שם
עצם הבריח: כל מה שקרה לי
צד הגוף: הוא/היא [ציינו את האדם שפגע בכם] עשו לי את זה
מעל הראש:  קשה לי לסלוח על זה
   
גבה: לא רוצה לסלוח על זה
צד העין: לא מגיע להם שאסלח להם על זה
מתחת לעין: זה לא בסדר מה שהם עשו
מתחת לאף: אם אסלח להם - זה כאילו שמה שהם עשו זה בסדר
סנטר: אם אסלח להם, זה כאילו הם יצאו פטורים ללא עונש
עצם הבריח: לא מגיע להם שאסלח להם
צד הגוף: אני חייב/ת להיאחז ברגש הזה 
מעל הראש: אני חייב/ת לזכור מה שהם עשו

גבה: אם אשכח ואסלח זה פוטר אותם מעונש
צד העין: אסור לשכוח ואסור לסלוח
מתחת לעין: אני אהיה האנדרטה למעשה ההוא שהיה
מתחת לאף: אני אהיה הזיכרון והמצבה
סנטר: אני לא אשכח ולא אסלח
עצם הבריח: לא מגיע להם שאסלח להם
צד הגוף: וכל הרגש הזה בגוף שלי
מעל הראש: לא מוכנ/ה לשחרר אותו

גבה: כל הרגש הזה
צד העין: פועם בתוכי
מתחת לעין: חי בתוכי 
מתחת לאף: פוצע אותי שוב ושוב ושוב
סנטר: כל פעם שעולה הזיכרון של מה שהיה
עצם הבריח: זה כאילו מתרחש מחדש
צד הגוף: ומי שסובל שוב - זה אני
מעל הראש: הרגש הזה פוגע בי 

גבה: כשאני נאחז/ת בזיכרון וברגש הזה
צד העין: אני מאפשר/ת להם לפגוע בי שוב ושוב
מתחת לעין: ולהם לא קורה כלום
מתחת לאף: הם חיים את החיים שלהם כרגיל
סנטר: וזה לא הוגן
עצם הבריח: לא מגיע לי לסבול לנצח
צד הגוף: למה שאני אסבול?
מעל הראש: אולי הגיע הזמן לשחרר את עצמי מהסבל הזה?

קחו נשימה עמוקה, ושחררו את האוויר היטב וחזק, וקחו עוד נשימה עמוקה, ושחררו

שלב ב' - ריפוי
גבה: הגיע הזמן לרפא את עצמי
צד העין: מגיע לי להרגיש טוב
מתחת לעין: מגיע לי להיות חופשי/ה
מתחת לאף: מה שהם עשו זה לא באחריותי
סנטר: והעונש שלהם לא בידיים שלי
עצם הבריח: והכפרה שלהם לא בשליטתי
צד הגוף: לי יש אפשרות לבחור ולהשפיע רק על עצמי
מעל הראש: ואני בוחר/ת ברגע זה לרפא את עצמי

גבה: כל שאריות הרגש הזה שעוד קיימות בתוכי
צד העין: משחרר/ת את שאריות הרגש הזה
מתחת לעין: משחרר/ת את כל שאריות הרגש הזה
מתחת לאף: מכל הגוף שלי
סנטר: מהתאים שלי
עצם הבריח: מה-DNA שלי
צד הגוף: מהזיכרונות שלי
מעל הראש: מהשדות המגנטיים שלי

גבה: אני סולח/ת לעצמי על שנאחזתי בסיפור הזה
צד העין: אני סולח/ת לעצמי על שיש בי את הרגש הזה
מתחת לעין: אני סולח/ת לעצמי על שהייתי חלק מהסיפור הזה
מתחת לאף: אני סולח/ת לחלק הזה בתוכי שביקש ללמוד את השיעור הזה
סנטר: אני סולח/ת לעצמי על מי שהייתי כשזה קרה
עצם הבריח: אני סולח/ת לעצמי על איך שפיענחתי את הסיטואציה
צד הגוף: אני סולח/ת לעצמי על כל הכאב שסחבתי כל הזמן הזה
מעל הראש: אני סולח/ת לעצמי ומקבלת את מי שאני בכל מקרה

גבה: ואני בוחר/ת לשחרר את הרגש הזה
צד העין: אני בוחר/ת להתחבר לתדר של סליחה
מתחת לעין: אני בוחר/ת להתחבר לשלווה ולשקט
מתחת לאף: אני בוחר/ת להתחבר לאהבה אל עצמי
סנטר: אני בוחר/ת להתחבר לביטחון 
עצם הבריח: אני בוחר/ת להתמלא בתדר של הסליחה
צד הגוף: ולאפשר לו לרפא כל חלק וחלק בתוכי
מעל הראש: מגיע לי ואני ראוי/ה לסלוח לעצמי באופן שלם מלא ועמוק

קחו נשימה עמוקה, ושחררו את האוויר לאט לאט. 

ושימו לב לרגש שעליו עבדתם, עד כמה הוא נוכח בכם עכשיו? אם הוא עדין קיים מעל 2 עשו סבב נוסף. תוכלו לחזור על מה שרשום כאן או להוסיף מילים משלכם. 

אשמח מאוד לשמוע איך התהליך עזר לך - אפשר לרשום כאן בתגובות. סיפור השחרור שלך הוא השראה גדולה לאחרים.

חתימה טובה
וחיבוק גדול ממני


גוני

נ.ב. אם הפצעים שלך עמוקים וקשה לך לשחרר את הכאבים הרגשיים כדאי לך לדבר איתי. לפעמים מפגש אחד עוזר לשחרר את כל הסבל שסחבת שנים. אני זמינה בנייד: 054-4443639

10 בינואר 2019

מה לעשות כשאין כוח או חשק אפילו לעשות טאפינג...


קורה לכם לפעמים שאתם במצב רגשי סוער או סובלים מכאבים, או חווים תקיעות באיזה תחום בחיים, ואתם יודעים שיש לכם את הטאפינג ושכדאי מאוד לתופף קצת והדברים כבר יזוזו - אבל.... אין לכם כוח או חשק או סבלנות???
(בהערת סוגריים: אם שכחתם מה זה טאפינג - כדאי ללחוץ כאן)

אני שומעת את זה הרבה פעמים מהלקוחות שלי, גם כאלה שאני מלווה באופן פרטי וגם כאלה שרוכשים את הקורסים האינטרנטיים שלי.

כאילו, הנה - כל התשובות נמצאות לפניכם ועכשיו צריך רק לעשות, ומשהו חוסם את העשייה הזאת.

זה נובע מכל מיני סיבות, חלקן קשורות לחבלה והרס עצמי (ועל זה אדבר בנפרד) אבל יש סיבה נוספת ומשמעותית, והיא  - פחד!

כמו שיש לנו כאב שיניים ואנחנו יודעים שהכי פשוט זה ללכת לרופא שיניים כדי לטפל, אבל יש לנו פחד מהטיפול כי הוא לא נעים (היום טיפול שיניים כבר לא כואב, יש חומרי הרדמה תודה לאל... אבל זה בהחלט לא נעים).

אותו דבר עם טאפינג - בהתחלה זה לא נעים. בהתחלה אנחנו דווקא שמים דגש על מה שמטריד, כואב, לוחץ, מרגיז, מתסכל וכו'. אנחנו דווקא מאירים פנס על הנקודות החלשות בתוכנו כי המטרה היא לשחרר את זה מתוכנו והחוצה, אבל זה יכול להיות לא נעים לרגע.

אז באופן טבעי אנחנו נוטים להתעלם מזה ומקווים שזה יעבור בלי שנצטרך ממש להתמודד עם הדברים.

אבל אנחנו יודעים שהתעלמות, לא רק שהיא לא פותרת את הבעיות, על פי רוב הן מחמירות ככל שמתעלמים
או מדחיקים אותן.

אז מה אני ממליצה לך לעשות אם נתקלת במצב כזה?

להתחיל לתופף רק על עצם הבריח ולהגיד: לא בא לי! לא רוצה! אין לי כוח! לא רוצה לעשות טאפינג עכשיו! אוף.... (בקיצור, להשמיע את קולות ההתנגדות ובאמת לתת להם מקום. להגיד כל מה שרוצים, אפילו: טאפינג לא באמת עובד, זה לא עוזר לי וכו').

ממשיכים ככה דקה או שתיים עד שמרגישים שההתנגדות מתחילה קצת לרדת. בדרך כלל מרגישים צורך לקחת נשימה עמוקה או מפהקים. זה סימן שהאנרגיה זזה וחל שינוי.

ואז אפשר להגיד, תוך כדי תיפוף על עצם הבריח: "למרות שזה לא עוזר לי או למרות שלא בא לי - אני בוחרת לעשות את זה בשבילי. זה לא נעים לרגע אבל אחר כך אני ארגיש הרבה יותר טוב.."

ואז לשים לב אם ההתנגדות ירדה קצת ואפשר כבר להתחיל לעבוד על מה שבאמת מציק לך. 

מגניב, נכון?

אז יש לי עכשיו 2 בקשות ממך -
האחת, לכתוב לי כאן למטה בתגובות מה דעתך על הדרך הזאת. 
והשנייה - לרשום כאן בתגובות אם יש לך רעיון משלך איך לצאת מהתנגדות לעשייה כשמדובר בטאפינג. 

שיהיו לך ימים נפלאים 
מלאי עשייה טובה והנעת אנרגיה

חיבוק גדול


גוני


12 באוקטובר 2018

על מה בעצם עושים טאפינג?

אם יש משהו שאני נתקלת בו שוב ושוב מאנשים שמגלים את EFT טאפינג, זה הבלבול לגבי הדבר שעליו אנחנו מתמקדים. אנשים מתבלבלים כי אפשר לעבוד עם טאפינג על כל דבר: מכאבים ומחלות ועד לשחרור אמונות לגבי עצמנו או לגבי החיים. ואנשים לא מבינים איך תיפוף על נקודות בגוף משחרר את האמונה שאני לא מספיק טובה? או איך תיפוף על הנקודות עוזר לי לרדת במשקל (זאת הרי לא פעולה ששורפת הרבה קלוריות ) או איך תיפוף על הנקודות ישנה את המצב הכלכלי שלי (הרי לא יפול לי שק של מטבעות על הראש...) - אז מה כן?

התשובה היא פשוטה: EFT זאת טכניקה לשחרור רגשי. אנחנו משחררים רגשות! אנחנו מתופפים על הרגשות שלנו כלפי הדברים שעליהם אנחנו עובדים.

ולמה? כי הרגשות שלנו משרתים אותנו. כשאנחנו חשים פחד - זה מתוך רצון להגן ולשמור עלינו. התת-מודע יעדיף לחסום כל מצב שבו נרגיש פחד. אפילו אם זה גורם לנו כאב פיזי, מחלה, או מצב לא נעים. כשאנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו מרגישים כלפי משהו, באופן תת מודע אנחנו מאפשרים לשינוי להתרחש.

דוגמא:
אתמול שוחחתי עם משהי על הקושי שלה למצוא זוגיות. לפני הכל שאלתי: כשאת חושבת על זוגיות דמייני לעצמך את עצמך בזוגיות - כמה לחץ יש בך? התשובה היתה: 8-9. ועשינו טאפינג על הלחץ הזה. רק שהמחשבה על זוגיות לא תאיים עליה היא תאפשר לזוגיות להתרחש בחייה.

דוגמא נוספת:
מישהי שעושה את כל הפעולות הנכונות לקידום העסק ובכל זאת כלום לא קורה. כאילו לא רואים אותה. גילינו שיש לה פחד להיחשף, חשש להשמיע את קולה. ועבדנו על הדברים האלה, על הרגשות של הפחד והחשש.

עוד דוגמא:
מישהו שסובל מכאבי גב חזקים. כשהוא עובד על התסמינים "כאב הגב הזה" - יש הקלה אבל אחר כך זה חוזר. אז ירדנו לרגשות. שאלנו "אילו רגשות מתעוררים בך כשהגב כואב" (עלו: פחד, לחץ, תיסכול, יאוש, עצב) שאלה נוספת: אם היה רגש בתוך הכאב - מה הוא היה? (עלה: בדידות). עבדנו על הבדידות. וגילינו שכאשר הוא מתלונן על הכאבים אנשים מתייחסים אליו, מטפלים בו, שואלים לשלומו, מעניקים לו תשומת לב והוא לא מרגיש כל כך בודד....
אז כשאתם מתמקדים בנושא מסויים: תשאלו את עצמכם: מה זה גורם לי להרגיש? תרשמו את הרגשות שעולים בכם, ותדרגו את הנוכחות שלהם מ-0 עד 10 ואז תתופפו על הרגשות! כאשר הם יתנקו - הנושא עצמו ישתחרר או ישתנה בקלות 

אשמח אם תשתפו כאן מהניסיון שלכם על הקשר בין רגשות ומצבים בחייכם 

חיבוק גדול ממני

גוני


4 באוקטובר 2018

איך לרדת לשורש העניין

כבר הבנו שכאשר רוצים לשחרר משהו באופן יסודי ועמוק, צריך לרדת לשורש העניין. אבל איך מגיעים אל השורש? אל המקור? אל הרגע שבו נחרט הזיכרון הכואב, או אל הסיטואציה בה קיבלנו "החלטה" (מודעת או לא מודעת) שצובעת את חיינו מאותו רגע והלאה? ואם יש לנו כאב פיזי - ממה הוא נובע?

הנה "טריק" נפלא שמוביל אותנו ישירות אל המקור.

מתמקדים בנושא שעליו עובדים (כאב בגוף, מצב בחיים, אמונה או מחשבה ומבררים איזה רגש עולה לנו כשאנחנו חושבים על זה. נגיד: כאב בגב התחתון - והרגש כעס ("מה אני צריכה את הכאב גב הזה עכשיו...") ואז מתחילים לתופף על נקודת הקראטה מתמקדים ברגש שמרגישים ושואלים את עצמנו: בת/בן כמה אני? 

תנו לאינטואיציה שלכם להוביל אתכם ומה שעולה - קבלו את זה כנכון. 

תתמקדו בגיל שעלה לכם ותתחברו לדמות שלכם בגיל הזה. נניח שעלה לכם בת 8: תראו את עצמכם בגיל הזה, ותדמיינו שאתם מתקרבים אל הדמות שלכם בת ה-8 יותר ויותר , עד שאתם נכנסים לתוכה ופותחים את העיניים דרך העיניים שלה ורואים את הסביבה שלכם ואת הסיטואציה שאתם נמצאים בתוכה. 

הרבה פעמים התת מודע שלנו שולח אותנו אל המקור. מה נמצא בשורש כאב הגב. אבל עדין צריך לפענח מה רואים שם.
אם למשל, נכנסנו לסיטואציה שההורים שלנו רבים - לשים לב מה אנחנו הרגשנו שם. איך פיענחנו את הסיטואציה, אילו מחשבות ורגשות יש בנו שם, ומה הקשר שלהם לכאב הגב?


ברגע שנשאל את השאלות האלה, התשובות יבואו. ואפשר לעשות בדמיון עבודה של מודעות ושחרור ובזמן שאנחנו מתופפים על עצמנו לראות בדמיון איך אנחנו מתופפים גם על הדמות בת ה-8. 


אנחנו יכולים לנהל איתה דיאלוג. לשאול אותה שאלות, או לדבר איתה, לחזק אותה, לנחם אותה, לחבק אותה... 

כאשר היא תשחרר את הרגשות שלה, נוכל בדמיון להכניס אותה ללב שלנו ולאפשר לה לגדול בשנים עד שהיא הופכת להיות מי שאנחנו היום ומתמזגת איתנו ומביאה את הריפוי שלה אל ההווה שלנו כאן.

עכשיו, אשמח לשמוע מכם, איך הטריק הזה עזר לכם. אתם יכולים לרשום כאן בתגובות 

ושיהיה לכם יום נפלא

גוני

1 באפריל 2018

החופש להיות מי שאני

הרהורים על חופש:
עם יד על הלב - עד כמה אתם מרגישים חופשיים? וכשאני אומרת חופשיים אני מתכונת לחופש להיות מי שאתם. להגיד את מה שאתם באמת חושבים, לעשות את מה שאתם באמת רוצים, להגשים את החלומות שלכם? בדרך כלל רוב האנשים לא מרשים לעצמם להיות מי שהם. חינכו אותנו להתחשב באחרים, לרצות אחרים, לעצור את עצמנו או להקטין את עצמנו מול אחרים, לוותר לאחרים ולשים את עצמנו בסוף הרשימה, אחרונים בתור. אנחנו מוותרים על עצמנו ומתפשרים על עבודה לא מספקת, על שכר לא הולם, על מערכות יחסים פוגעות או מקטינות או חסרות, ועל הרגלים שעוזרים לנו לטשטש את העובדה שאנחנו לא מקשיבים לעצמנו (כמו לבהות בטלויזיה או במסכים אחרים, לאכול יתר על המידה וכו'). ונשאלת השאלה: למה זה קורה? מה גורם לנו להתחבא ולהסתתר ולוותר על עצמנו? והתשובה, על פי רוב נעוצה בתחושה של פחד או חוסר ביטחון להיות מי שאני. חוויות הילדות שלנו גורמות לנו להאמין שזה לא בטוח להשמיע את קולנו, להיות מי שאנחנו, להתבלט ולזהור. אולי אמרנו משהו כשהיינו ילדים וצחקו עלינו. אולי לבשנו בגד שאהבנו ומישהו העיר שזה מכוער. אולי כינו אותנו בשמות כמו: טיפש או קטנה כשהבענו את דעתנו ואולי שמענו את המבוגרים בחיינו יורדים זה על זה או לא מכבדים זה את הדעה של זה ולמדנו שזה מסוכן להשמיע את דעתנו. היום יותר מתמיד אנחנו חיים בחברה ביקורתית והשוואתית. כאילו אנחנו בתוכנית ריאליטי ובכל רגע אנחנו מועמדים להדחה. וחלקים בתוכנו פשוט מרגישים שזה לא מוגן ולא בטוח להיות מי שאנחנו. אז או שאנחנו מנסים לחקות דמויות אחרות או שאנחנו מסתתרים. אז מה עושים עם זה? אני כמובן, נעזרת בטאפינג EFT כדי לשחרר את החסימות הרגשיות סביב הנושא. אפשר להגיד בקול רם: "זה לא בטוח להיות מי שאני" ולבדוק מ-0 עד 10 עד כמה זה נכון עבורכם. 0 אומר שזה בכלל לא נכון ו-10 אומר שזה לגמרי נכון. זאת האמת לאמיתה. תבדקו גם איזה רגש עולה לכם כשאתם חושבים על זה (עצב, כעס, צער, בושה, חרטה....) וגם איך זה מרגיש לכם בגוף (התכווצות בבטן, סכין בלב, לחץ בראש....) ואז אפשר לעשות תהליך מסודר לשחרור הרגשות האלה והאמונה המגבילה הזאת על ידי כך שתבינו למה זה מרגיש לכם לא בטוח, ותשנו את תחושת הביטחון שלכם לגבי עצמכם. הנה תהליך שיכול לעזור לכם להתחיל. תמיד כדאי ורצוי להוסיף את המילים שלכם, את מה שרץ לכם בראש, את מה שעולה לכם מסיפורי החיים האישיים שלכם. ככל שתאפשרו לעצמכם לחקור את העבר שלכם ולהיות ספציפיים יותר - כך התוצאות יהיו משמעותיות יותר.
קראטה: למרות שזה לא בטוח להיות מי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק למרות שזה לא בטוח להיות מי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק למרות שחלק ממני מתנגד למי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק גבה: זה לא בטוח להיות מי שאני
צד העין: זה אף פעם לא היה בטוח מתחת לעין: חלק בתוכי לא מרגיש בטוח מתחת לאף: אני אפילו לא יודעת מי אני סנטר: מי אני באמת? עצם הבריח: האם זה בטוח להיות מי שאני? צד הגוף: למה זה לא בטוח? מעל הראש: מה יקרה אם אהיה מי שאני? גבה: זה לא בטוח להיות מי שאני צד העין: כל הפחדים סביב להיות מי שאני מתחת לעין: כל הפחדים האלה מתחת לאף: כל ההתנהגויות הנרכשות האלה סנטר: כל המסכות שאני שמה על עצמי עצם הבריח: מי אני? צד הגוף: מי אני רוצה להיות? מעל הראש: זה מתחיל להיות קצת יותר בטוח גבה: להיות מי שאני צד העין: איך זה ירגיש לו הייתי בטוחה? מתחת לעין: איך אני ארגיש אם זה היה בטוח להיות מי שאני? מתחת לאף: אני בוחרת להרגיש בטוחה סנטר: אני בוחרת להרגיש בטוחה להיות מי שאני עצם הבריח: אני בוחרת בטחון צד הגוף: אני בטוחה בגוף שלי מעל הראש: אני בטוחה להיות מי שאני. קחו נשימה עמוקה, ושחררו את האוויר. ושימו לב, מה השתנה במספר שנתתם קודם, ובהרגשה שהיתה לכם? ובעיקר - שימו לב מה עולה לכם? שאלנו כאן שאלות חשובות, תנו לעצמכם זמן של שקט להקשיב ולתת לתשובות לעלות. כדאי לכם לרשום אותן לעצמכם ולעבוד עם התשובות שעלו. אלו מפתחות חשובים שיעזרו לכם לשחרר דברים שהיוו מחסום לעצמכם. המטרה כמובן היא להרגיש בסופו של דבר שזה מוגן ובטוח להיות מי שאני. להשמיע את קולי ולהביא את מלוא אורי לידי ביטוי. לאפשר לעצמי לצמוח, להשתנות, לגדול, לבלוט, להשיג ולהגשים את כל מה שמגיע לי - וזה החופש האמיתי! חג שמח גוני

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~