EFT טאפינג


איך עובדים עם EFT





בואו נכיר את נקודות התיפוף 



  
שלבי העבודה עם EFT






שלבי עבודה - צעד אחר צעד 

1. בחרו נושא שעליו רוצים לעבוד: זה יכול להיות משהו פיזי בגוף (למשל, כאב ראש, דלקת, אלרגיה); זה יכול להיות מצב קיים במציאות (מינוס בבנק, אין זוגיות...); זאת יכולה להיות מחשבה או אמונה (אני לא מספיק טובה, אין לי כסף), זה יכול להיות רגש מסוים (לחץ, פחד, כעס, בושה, עצב ..). 

היו ספציפיים לגבי הנושא שלכם: בדקו איפה ואיך אתם מרגישים אותו בגוף שלכם וכמו מה זה מרגיש. ורשמו בכמה משפטים את הנושא ומה יש לכם להגיד עליו:  

למשל: "החרדה שיש לי בכל פעם שמגיע חשבון לתשלום, זה מרגיש כמו התכווצות בבטן ודופק מואץ".
או: "כאב הראש שמרגיש כמו פטישים ברקה השמאלית"

2. דרגו את הרגש או התופעה הפיזית בסולם מ-0 עד 10, כאשר 0 זה לא נוכח או לא משמעותי ו-10 הכי נוכח ומשמעותי שיש – ורשמו את המספר. 

לדוגמא:
החרדה = 8
או
כאב הראש = 9 

3. צרו משפטי הצהרה: "למרות ש/ה (הבעיה/התופעה), אני מקבל/ת את עצמי באופן שלם ועמוק". 

הנה כמה דוגמאות לנושאים שונים:

תחושה פיזית: "למרות כאב הראש שדופק כמו פטישים ברקה השמאלית, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק".

רגש: "למרות החרדה שמציפה אותי בגלל המצב הכלכלי שלי, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק".

מצב קיים: "למרות שאין לי זוגיות, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק".

אמונה או מחשבה: "למרות  שצריך לעבוד ממש קשה כדי להרוויח מספיק כסף לכסות את כל החובות שלי, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק.

4. תופפו ברצף על נקודת הקראטה, בזמן שאתם אומרים את משפט ההצהרה 3 פעמים.

5. עברו לנקודות התיפוף לפי הסדר (ראו בתרשים), ובכל נקודה אמרו משפט תזכורת. המטרה היא להישאר ממוקדים באנרגיה שרוצים לשחרר. המילים עצמן, מה ואיך אומרים – זה לא מה שחשוב. חשוב להיות כנים ולהגיד את מה שמרגישים ומה שחושבים באמת בזמן שמתופפים. פשוט אמרו את האמת שלכם. המילים אמורות לשקף את הרגשות והמחשבות שלכם.

דוגמאות:
"ההתכווצות הזאת בבטן"
"כאב הראש הזה".
"הבדידות הזאת"

הפחד להתמקד בשלילי
הרבה פעמים אנשים חוששים להגיד את מה שהם חושבים או מרגישים, כי הם לא רוצים להדגיש את השלילי. אבל המטרה של השלב הזה היא לתת ביטוי למחשבות, לאמונות ולרגשות, שבין כה וכה קיימות בתוככם. חשוב לתת להם ביטוי ולאפשר להם לצאת החוצה. לכן זה נקרא שלב ה"ניקוי" וזהו חלק קריטי וחשוב בתהליך. פשוט תגידו את האמת שלכם - מה באמת עובר עליכם – בדיבור רגיל, כמו שמדברים עם חבר או חברה טובים.

6. אחרי שעברתם דרך כל הנקודות (כמה סבבים שמרגיש לכם נכון), קחו נשימה עמוקה ובדקו פנימה לראות איך אתם מרגישים. בסקאלה מ-0 עד 10, איך הרגש או הנושא השתנה?

7. היו עקביים! המשיכו לתופף עד שהרמה יורדת. לעיתים יכול לצוף רגש או מחשבה שהסתתרו מתחת. הרגישו חופשי לעבור ולעשות טאפינג עליהם. זכרו: המפתח להשגת תוצאות זה להיות מאוד ספציפיים כשאתם מתארים את הנושא או הבעיה.

הנה כמה שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם, כשאתם מנסים למצוא את המטרה שלכם: 
- מה כואב, מפריע, מציק, מטריד, מאיים, מפחיד, מרגיז כרגע בחיי?
- איך זה משרת אותי להישאר כמו שאני עכשיו (עם המצב/הדבר הזה)?
- מה החיסרון בכך שאשיג את מה שאני רוצה או שאשיג שינוי?
- את מי אני מאשים/ה בבעיה הזאת בחיי?
- עם מה אצטרך להתמודד אם הבעיה הזאת תסתדר?
התשובות לשאלות האלה הופכות להיות המילים שאתם אומרים בזמן התיפוף.


הנתיב הרגשי לריפוי ולשינוי מציאות

יש קשר ישיר בין גוף הרגש שלנו לבין הגוף הפיזי שלנו. הרגשות שלנו משפיעים עלינו בכל הרמות. 
כשעובדים עם EFT על תופעות שמתרחשות בחיינו (למשל, אין מספיק כסף) או על תופעות פיזיות (למשל, כאבי גב) מתחילים מהתמקדות בתופעה (בסימפטום). עדיף להיות יותר ויותר ספציפיים וממוקדים. במקום להגיד "כאב הגב הזה", אפשר להגיד "הכאב החד הזה בגב התחתון שאני מרגיש כל בוקר". לתאר את הכאב, את מה שהוא עושה לכם, מה הוא מונע מכם, איך הוא נוכח בחייכם. ושחררו את הכאב עצמו. 

אבל, אם זה לא פותר את הבעיה או שיש שיפור אבל עדין יש כאב, חפשו את הרגש שמתחבא מתחת לכאב. 

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות, כדי למצוא את הרגשות שאולי משפיעים וגורמים לכאב, או לתופעה שמתרחשת בחייכם. התשובות שתקבלו הופכות למשפטי הצהרה שלכם, והרגשות שעולים הופכים להיות משפטי התזכורת שתגידו בזמן שתתופפו על הנקודות כדי להשיג שחרור והקלה.

השאלות:
מה התרחש בחיי כשהכאב / התופעה התחיל/ה?
אם הכאב או התופעה יכלו להגיד לי משהו – מה הם רוצים להגיד לי?
אם יש רגשות בתוך הכאב או התופעה – מהם הרגשות האלה? (כעס, פחד, לחץ, תיסכול וכו')
אילו אמונות מגבילות יש לי בקשר לכאב או לתופעה?
מה אצטרך לעשות או מה יקרה אם אבריא או אפתור את התופעה?
מה החיסרון אם אחלים והכאב יעלם או התופעה תיעלם?

דוגמאות:
התופעה: אין לי מספיק כסף ואני כל הזמן בחובות
לפרט: זה אומר לי שאני "חייבת", ואין לי בעצם בחירה חופשית לעשות מה שאני רוצה. יש לי הרבה פחד, כי אני לא סומכת על עצמי שאדע לבחור בשביל עצמי. אם אפתור את התופעה, אצטרך להיות אחראית על עצמי, החיסרון שאם אעשה טעות לא יהיה את מי להאשים!

משפט הצהרה, לדוגמא:
למרות הפחד לקחת אחריות על עצמי, כי אולי אעשה טעויות, אני מקבלת ואוהבת את עצמי באופן שלם ועמוק. 
משפטי תזכורת (מה שאומרים בזמן התיפוף על הנקודות) יהיו התשובות שאתם נותנים לעצמכם על הנושא. וזה מתחלק לשני שלבים: 

שלב ראשון: שחרור וניקוי
תגידו את האמת שלכם: תפרקו את הנושא לגורמים, דברו על מה זה גורם לכם להרגיש, לחשוב, לעשות, להימנע... דברו בשפה רגילה וחופשית. כאילו אתם משוחחים עם מישהו קרוב שאתם סומכים עליו. תגידו את כל מה שעולה לכם בלי לחשוש שאולי אתם מתמקדים בשלילי, זה רק שחרור וביטוי של מה שרץ לכם בראש בכל מקרה. תמשיכו לעשות סבבים מהגבה ועד קצה הראש – וכל 2 או 3 סבבים עצרו ובדקו שני דברים חשובים: 

1)     עד כמה הנושא נוכח בתוככם מ-0 עד 10. תרשמו אם יש שינוי לעומת ההתחלה.

2)     תבדקו אם עלו עוד מחשבות, זיכרונות או רגשות שקשורים לנושא שעובדים עליו. זה מאוד חשוב, כי כשמתחילים לעבוד עם טאפינג בעצם מגיעים ישירות לתת מודע ודברים מתחילים לזוז ולהשתחרר. ולכן עולים דברים. חשוב לרשום אותם ולעשות גם עליהם עבודה בהמשך, כדי שבאמת תוכלו לנטרל את החסימות הרגשיות בתוככם. 

שלב שני: אמירות חיוביות:
כשבודקים ורואים שיש ירידה לרמה של 3 ומטה אפשר להתחיל למלא במשפטים של תמיכה וחיזוק והצהרות חיוביות.

הנה כמה דוגמאות:

אם עובדים על תחושה פיזית, למשל: כאב ראש: משפטי מילוי יכולים להיות: אני מרשה לעצמי לנשום ולהתרווח, אני משחררת את כאב הראש, אני מרשה לעצמי להתמלא בשלווה וברגיעה, זה מוגן ובטוח להרפות ולאפשר לגוף שלי לנוח.... 

אם עובדים על רגש, למשל: הלחץ מהמצב הכלכלי, אפשר להגיד משפטים כמו: למרות שהמצב הכלכלי שלי עדין לא מאוזן אני מרשה לעצמי לנשום ולהירגע; אני משחררת את הלחץ מהגוף שלי; אני עושה עכשיו פעולות שיביאו לשינוי המצב ולכן אני מרשה לעצמי להירגע; אני מתחברת לשקט ולשלווה, אני מתחברת אל החוכמה האלוהית שתנחה אותי בדרכי.... 

אם עובדים על מצב קיים, למשל: אין לי זוגיות: משפטי מילוי יכולים להיות: למרות שהמציאות עדין משקפת לי שאין לי זוגיות, אני מרשה לעצמי להירגע עכשיו, זה מוגן ובטוח להסתכל על הזוגיות בחיי ולדעת שהמצב משתנה עכשיו  לטובה, אני עושה פעולות לשינוי המצב, למרות שאין לי את כל הפתרונות אני מרשה לעצמי להירגע; כשאני רגועה אני נפתחת לחשיבה יצירתית שמביאה רעיונות חדשים לחיי... 

אם עובדים על אמונה, למשל: שצריך לעבוד קשה בשביל כסף, משפטי מילוי יכולים להיות: כסף יכול לבוא בקלות, יש אנשים שמרוויחים בקלות, מגיע לי להרוויח הרבה כסף, אני ממגנטת אלי שפע ...


כל מה שרצית  לדעת על EFT טאפינג

איך זה התחיל?

EFT - כמו הרבה דברים גדולים בהיסטוריה – התגלתה במקרה.
בשנת 1979 ד"ר רוג'ר קלהאן, פסיכולוג קליני, עבד עם אישה בשם מרי למעלה משנה על הפוביה שלה ממים. היא כל כך פחדה ממים עד שלא יכלה לקלח את הילדים שלה או לצאת החוצה בגשם או להתקרב לים או בריכה. לאחר כל המאמצים שלו בשיטות קונבנציונליות ומשלימות - הם לא הגיעו לתוצאות גדולות.

למרות שהיא הצליחה כבר לשבת על שפת הבריכה בביתו של ד"ר קלהאן ולטבול את רגליה במים, היא היתה מוצפת בחרדה קשה שגרמה לה כאבי ראש חריפים מהלחץ שהטיפול עורר בה.

באותה תקופה ד"ר קלהאן למד על נקודות המרידיאנים בגוף, שהם הבסיס לרפואה הסינית העתיקה ולאקופונגטורה. המרידיאנים מוגדרים כערוצי אנרגיה שנושאים את כוח החיים – צ'י – אל האיברים והמערכות בגוף. הם נעים מעלה ומטה בשני צידי הגוף בצורה סימטרית וכל מרידיאן קשור לאיבר אחר: קיבה, כיס מרה, כליות וכו'. לכל מרידיאן יש "נקודת קצה" במיקום מדוייק על פני השטח של הגוף, שדרכה ניתן לחדור לערוץ האנרגטי. האקופונגטורה הסינית משתמשת בנקודות האלה כנקודות הדיקור כדי לאזן או לפתוח חסימות בזרימה האנרגטית בגוף. 

באחת הפגישות עם ד"ר קלהאן מרי שיתפה שמחשבה על מים מעוררת בה תחושה איומה בקיבה. וברגע של השראה ד"ר קלהאן חשב שגירוי נקודת המרידיאן של הקיבה – מתחת לעין – יכול להקל על התחושה הכבדה שהיא הרגישה בבטן, אז הוא ביקש ממרי לתופף מתחת לעין עם האצבעות.  ולהפתעתם הגדולה לאחר כמה דקות של תיפוף היא הכריזה שהתחושה הנוראית בבטן נעלמה לגמרי. היא ניגשה לקצה הבריכה וגילתה שאין בה שום חרדה מקרבה למים. החרדה נעלמה לחלוטין. אחרי 30 שנה של סבל נוראי, מגבלות פיזיות וקושי להתנהל – מרי היתה חופשיה!

ד"ר קלהאן פיתח את הרעיון הלאה בעיקר כטכניקה לשימוש של רופאים, ויצר מערכים מורכבים של תיפוף על נקודות תוך כדי הצפת הבעיה ודיבור עליה. אחד התלמידים שלו – גרי קריג – פישט את המערכים המורכבים ובהמשך התפתח רצף פשוט ומרוכז של 9 נקודות, שכל אדם יכול להפעיל בעצמו בקלות – ללא ידע מוקדם - וליהנות מהתוצאות המדהימות.

השיטה עבדה באופן מופלא ונחשבה כמעט נס. אבל במשך 3 העשורים שחלפו מאז, לא הובאו לה הסברים מדעיים ורפואיים. לא באמת ידעו למה זה עובד או מה קורה לנו בגוף כתוצאה מהשילוב של התיפוף על נקודות המרידיאנים והדיבור –  זה עבד וזה מה שחשוב!! אלפי אנשים נפטרו מפוביות, מטראומות, מחרדות, מכאבים כרוניים בגוף, מעודף משקל ועוד ... והדבר עורר את סקרנות הרופאים והחוקרים, ובשנים האחרונות הצטבר מידע רב על המדע שמאחורי התיפוף (טאפינג, בלעז).

המדע שמאחורי השיטה

כשאנחנו חווים מצב של רגש שלילי כמו כעס או פחד או מצוקה – המוח מזהה סכנה ונכנס לכוננות. הוא מכין את הגוף להתמודדות מלאה עם הסכנה ומפעיל את מנגנון ה"הילחם-או ברח". המנגנון הזה מגייס את הגוף להתמודדות עם סכנה חיצונית (עוד מהתקופה שנמר רדף אחרי אבותינו בג'ונגל) כל המערכות בגוף מכוונות לתמוך בלחימה או בבריחה מהנמר. רמת האדרנלין עולה, השרירים מתכווצים, לחץ הדם עולה, הדופק מואץ, ורמת הסוכר בדם עולה כדי לתת לנו יותר אנרגיה.

בימי קדם גורמי הלחץ היו איומים הישרדותיים אמיתיים. היום, לעומת זאת, מנגנון ה"הילחם או ברח" מופעל בעיקר מבפנים. אצל רובנו הלחץ הפנימי גובר בעקבות זיכרון או מחשבה שנעוצים בעברנו או בחוויות הילדות שלנו. התגובה של הגוף שלנו ללחץ היא אותה תגובה - בין אם הגורם לה חיצוני (נמר) או פנימי (זיכרון כואב), יחד עם כל התופעות של האדרנלין, התכווצות השרירים וכו'.
חיי היום יום מלאים במצבים של "הילחם או ברח". הבוס שנזף בנו, המחשבה על המשקל בזמן ארוחת הצהרים, לחזור הביתה לבית הפוך ולמיליון מטלות, והמחשבה על המינוס בבנק, ה"אידיוט" שחתך אותנו בכביש, שלא לדבר על המצב הביטחוני במדינה והחדשות המלחיצות בכל שעה עגולה – כל אחד המצבים האלה מעורר את הגוף למצב של "הילחם או ברח". אמנם לא בעוצמה כמו שנמר רודף אחרינו, אבל זה קורה לנו כל כך הרבה פעמים במשך היום – במינון נמוך – שמצטבר לאורך שבוע או חודש לעומס משמעותי.

כשמנגנון ה"הילחם או ברח" מופעל באופן כמעט קבוע אנחנו הופכים להיות מותשים, חולים, מצוברחים, עולים במשקל, לחוצים ובאופן כללי לא מרוצים ממצב החיים שלנו.

מה שטאפינג עושה ביעילות מדהימה זה לעצור את מנגנון ה"הילחם או ברח", ולתכנן את המוח מחדש להתנהג באופן שונה.

המדע הוכיח שתגובת הסטרס מתחילה בבלוטת האמיגדלה שנמצאת במערכת הלימבית במוח - אזור במוח שקשור לרגשות וליצרים בסיסיים, וכן לזיכרון ארוך הטווח, ושם מקודדות החוויות השליליות.

האמיגדלה ידועה כ"גלאי העשן" של הגוף, היא מזהה סכנה ומקפיצה את מנגנוני ההגנה של הגוף. אחרי שנחשפנו פעם אחת למצב מסוכן, היא מתוכננת לזהות מצבים דומים בעתיד ומיד להתגונן מפניהם. אם עמדנו לפני הכיתה בגיל צעיר ומישהו צחק עלינו, המוח והגוף יכולים לחבר בין "סכנה" ובין עמידה בפני קהל. ואז כל פעם שנעמוד מול קהל או אפילו נחשוב על עמידה מול קהל – יכולים להדליק את בלוטת האמיגדלה. זכרו שהגוף לא יכול להבחין בין איום אמיתי ובין איום תפיסתי (מחשבה על משהו מפחיד). 

למרות שעדין לא ברור למה, טאפינג מצליח לכבות את מנגנון האזעקה של בלוטת האמיגדלה. ולנטרל את התגובה של המוח לסכנה. טאפינג על נקודות המרידיאנים שולח מסר מרגיע לגוף, והאמיגדלה מרגישה שזה בטוח.
ויותר מזה, טאפינג תוך כדי חוויה או דיבור על מצב של לחץ, מנטרל את הלחץ ומתכנת מחדש את ההיפוקמפוס – שמשווה בין איומי העבר לאירועים בהווה ואומר לאמיגדלה אם המצב הנוכחי מהווה סכנה או לא.

ההוכחה המדעית

מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בעשור האחרון, מראה שגירוי של נקודות אקופונגטורה מסוימות בעזרת דיקור עם מחטים מפחית פעילות באמיגדלה ובחלקים אחרים של המוח הקשורים עם פחד. בסקירות MRI  רואים בבירור את האמיגדלה אדומה כשהיא מגורה, ואיך היא נרגעת כאשר מגרים את נקודות האקופונגטורה. זהו מחקר חדשני ומלהיב.

מחקרים נוספים שהחליפו את הדקירה במחטים עם גירוי עדין כמו תיפוף עם האצבעות גילו שהתוצאות דומות ואפילו נוטות לטובת התיפוף, כי עצם המחשבה על דקירה של מחט מעלה את רמת הסטרס, ובמקרה של תיפוף – זה נחסך.

מחקר נוסף שערך ד"ר דוסון צ'רצ', בחן את אחד המרכיבים במנגנון ה"הילחם או ברח" – רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) שמופרש בכמויות גדולות, כמו אדרנלין, בזמן מצב של סטרס.
במחקר מבוקר ד"ר צ'רצ' בדק שינויים ברמות הקורטיזול אצל  83 משתתפים אותם חילק ל-3 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול פסיכולוגי רגיל של דיבור במשך שעה, הקבוצה השנייה קיבלה טיפול של EFT, והקבוצה השלישית לא קיבלה שום טיפול.
התוצאות המדהימות הראו ירידה בממוצע של 24% ברמת הקורטיזול בקבוצה שטופלה ב-EFT, לעומת הקבוצות האחרות שלא הראו שום שינוי משמעותי ברמות הקורטיזול.

הירידה המשמעותית ברמות הקורטיזול בקבוצת ה-EFT  תאמה את הדיווח על ירידה בחומרת החרדה, הדיכאון והתסמינים הפסיכולוגיים של חברי הקבוצה.

ואכן עבודה על תסמינים פסיכולוגיים תוך כדי תיפוף על נקודות מרידיאנים מהווה חלק משדה התמחות חדש שנקרא "פסיכולוגיה אנרגטית", ומאות מחקרים ועדויות תומכים ביעילות העצומה של התחום החדש הזה.

אפשר לשנות את המוח

איך טאפינג מצליח לעצור פוביות, חרדה, PTSD ועוד? מסתבר שטאפינג לא רק עוצר את תגובת הסטרס אלא שהשילוב בין גירוי נקודות אקופונגטורה בזמן שחושבים על אירוע מעיק או בעיה, מאמן מחדש את התגובה הלימבית (בשפה המקצועית – "טיפול בחשיפה"). זה מה שד"ר קלהאן ניסה לעשות עם מרי – לחשוף אותה לבעיה – מים - ולאמן מחדש את המוח לאבחן את המצב כ"לא בעייתי": אין שום סכנה במים.

בטיפול בחשיפה האדם מתמודד במציאות או בעזרת דמיון עם מצב או אירוע שמעורר את המערכת הלימבית להגיב. טיפול רגיל בשיטה זו נמשך הרבה זמן וגורם לחץ רב למטופלים.
אבל כשעושים טאפינג תוך כדי היזכרות באירוע מלחיץ או מעציב מן העבר, עוברים תהליך משופר ומהיר של טיפול בחשיפה.

וככה זה עובד: כשחושבים על משהו שגורם לחרדה או לתחושה לא נעימה אחרת, המחשבה מפעילה את האזעקה של בלוטת האמיגדלה. טאפינג תוך כדי גירוי מנגנון ה"הילחם או ברח" שולח את המסר שהאמיגדלה יכולה לנטרל את המנגנון, למרות שהמחשבה המאיימת עדיין קיימת.
כשחוזרים על זה שוב ושוב, ההיפוקמפוס מבינה את המסר: הדבר הזה שהיה מסומן קודם כ"מסוכן" הוא, למעשה, לא מסוכן.

האמיגדלה לומדת לא להפעיל את המנגנון. נשארים רגועים וההיפוקמפוס מקטלג את החוויה כלא מאיימת. ובפעם הבאה שחושבים על הגורם ההוא, או פוגשים אותו – האמיגדלה לא תפעיל את מנגנון ה"הילחם או ברח", ולא נצלול למצב של סטרס.

הרבה אנשים שעובדים עם EFT מעידים שאחרי שעובדים על נושא מסויים, הם פשוט לא מתחברים לזה יותר. זה לא עובד עליהם, עדין יש להם את הזיכרון של מה שהיה אבל זה לא מפעיל אותם רגשית. לא מטלטל אותם, ולא משפיע על ההתנהגות או הבחירות שלהם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה