12 באוקטובר 2018

על מה בעצם עושים טאפינג?

אם יש משהו שאני נתקלת בו שוב ושוב מאנשים שמגלים את EFT טאפינג, זה הבלבול לגבי הדבר שעליו אנחנו מתמקדים. אנשים מתבלבלים כי אפשר לעבוד עם טאפינג על כל דבר: מכאבים ומחלות ועד לשחרור אמונות לגבי עצמנו או לגבי החיים. ואנשים לא מבינים איך תיפוף על נקודות בגוף משחרר את האמונה שאני לא מספיק טובה? או איך תיפוף על הנקודות עוזר לי לרדת במשקל (זאת הרי לא פעולה ששורפת הרבה קלוריות ) או איך תיפוף על הנקודות ישנה את המצב הכלכלי שלי (הרי לא יפול לי שק של מטבעות על הראש...) - אז מה כן?

התשובה היא פשוטה: EFT זאת טכניקה לשחרור רגשי. אנחנו משחררים רגשות! אנחנו מתופפים על הרגשות שלנו כלפי הדברים שעליהם אנחנו עובדים.

ולמה? כי הרגשות שלנו משרתים אותנו. כשאנחנו חשים פחד - זה מתוך רצון להגן ולשמור עלינו. התת-מודע יעדיף לחסום כל מצב שבו נרגיש פחד. אפילו אם זה גורם לנו כאב פיזי, מחלה, או מצב לא נעים. כשאנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו מרגישים כלפי משהו, באופן תת מודע אנחנו מאפשרים לשינוי להתרחש.

דוגמא:
אתמול שוחחתי עם משהי על הקושי שלה למצוא זוגיות. לפני הכל שאלתי: כשאת חושבת על זוגיות דמייני לעצמך את עצמך בזוגיות - כמה לחץ יש בך? התשובה היתה: 8-9. ועשינו טאפינג על הלחץ הזה. רק שהמחשבה על זוגיות לא תאיים עליה היא תאפשר לזוגיות להתרחש בחייה.

דוגמא נוספת:
מישהי שעושה את כל הפעולות הנכונות לקידום העסק ובכל זאת כלום לא קורה. כאילו לא רואים אותה. גילינו שיש לה פחד להיחשף, חשש להשמיע את קולה. ועבדנו על הדברים האלה, על הרגשות של הפחד והחשש.

עוד דוגמא:
מישהו שסובל מכאבי גב חזקים. כשהוא עובד על התסמינים "כאב הגב הזה" - יש הקלה אבל אחר כך זה חוזר. אז ירדנו לרגשות. שאלנו "אילו רגשות מתעוררים בך כשהגב כואב" (עלו: פחד, לחץ, תיסכול, יאוש, עצב) שאלה נוספת: אם היה רגש בתוך הכאב - מה הוא היה? (עלה: בדידות). עבדנו על הבדידות. וגילינו שכאשר הוא מתלונן על הכאבים אנשים מתייחסים אליו, מטפלים בו, שואלים לשלומו, מעניקים לו תשומת לב והוא לא מרגיש כל כך בודד....
אז כשאתם מתמקדים בנושא מסויים: תשאלו את עצמכם: מה זה גורם לי להרגיש? תרשמו את הרגשות שעולים בכם, ותדרגו את הנוכחות שלהם מ-0 עד 10 ואז תתופפו על הרגשות! כאשר הם יתנקו - הנושא עצמו ישתחרר או ישתנה בקלות 

אשמח אם תשתפו כאן מהניסיון שלכם על הקשר בין רגשות ומצבים בחייכם 

חיבוק גדול ממני

גוני


4 באוקטובר 2018

איך לרדת לשורש העניין

כבר הבנו שכאשר רוצים לשחרר משהו באופן יסודי ועמוק, צריך לרדת לשורש העניין. אבל איך מגיעים אל השורש? אל המקור? אל הרגע שבו נחרט הזיכרון הכואב, או אל הסיטואציה בה קיבלנו "החלטה" (מודעת או לא מודעת) שצובעת את חיינו מאותו רגע והלאה? ואם יש לנו כאב פיזי - ממה הוא נובע?

הנה "טריק" נפלא שמוביל אותנו ישירות אל המקור.

מתמקדים בנושא שעליו עובדים (כאב בגוף, מצב בחיים, אמונה או מחשבה ומבררים איזה רגש עולה לנו כשאנחנו חושבים על זה. נגיד: כאב בגב התחתון - והרגש כעס ("מה אני צריכה את הכאב גב הזה עכשיו...") ואז מתחילים לתופף על נקודת הקראטה מתמקדים ברגש שמרגישים ושואלים את עצמנו: בת/בן כמה אני? 

תנו לאינטואיציה שלכם להוביל אתכם ומה שעולה - קבלו את זה כנכון. 

תתמקדו בגיל שעלה לכם ותתחברו לדמות שלכם בגיל הזה. נניח שעלה לכם בת 8: תראו את עצמכם בגיל הזה, ותדמיינו שאתם מתקרבים אל הדמות שלכם בת ה-8 יותר ויותר , עד שאתם נכנסים לתוכה ופותחים את העיניים דרך העיניים שלה ורואים את הסביבה שלכם ואת הסיטואציה שאתם נמצאים בתוכה. 

הרבה פעמים התת מודע שלנו שולח אותנו אל המקור. מה נמצא בשורש כאב הגב. אבל עדין צריך לפענח מה רואים שם.
אם למשל, נכנסנו לסיטואציה שההורים שלנו רבים - לשים לב מה אנחנו הרגשנו שם. איך פיענחנו את הסיטואציה, אילו מחשבות ורגשות יש בנו שם, ומה הקשר שלהם לכאב הגב?


ברגע שנשאל את השאלות האלה, התשובות יבואו. ואפשר לעשות בדמיון עבודה של מודעות ושחרור ובזמן שאנחנו מתופפים על עצמנו לראות בדמיון איך אנחנו מתופפים גם על הדמות בת ה-8. 


אנחנו יכולים לנהל איתה דיאלוג. לשאול אותה שאלות, או לדבר איתה, לחזק אותה, לנחם אותה, לחבק אותה... 

כאשר היא תשחרר את הרגשות שלה, נוכל בדמיון להכניס אותה ללב שלנו ולאפשר לה לגדול בשנים עד שהיא הופכת להיות מי שאנחנו היום ומתמזגת איתנו ומביאה את הריפוי שלה אל ההווה שלנו כאן.

עכשיו, אשמח לשמוע מכם, איך הטריק הזה עזר לכם. אתם יכולים לרשום כאן בתגובות 

ושיהיה לכם יום נפלא

גוני

1 באפריל 2018

החופש להיות מי שאני

הרהורים על חופש:
עם יד על הלב - עד כמה אתם מרגישים חופשיים? וכשאני אומרת חופשיים אני מתכונת לחופש להיות מי שאתם. להגיד את מה שאתם באמת חושבים, לעשות את מה שאתם באמת רוצים, להגשים את החלומות שלכם? בדרך כלל רוב האנשים לא מרשים לעצמם להיות מי שהם. חינכו אותנו להתחשב באחרים, לרצות אחרים, לעצור את עצמנו או להקטין את עצמנו מול אחרים, לוותר לאחרים ולשים את עצמנו בסוף הרשימה, אחרונים בתור. אנחנו מוותרים על עצמנו ומתפשרים על עבודה לא מספקת, על שכר לא הולם, על מערכות יחסים פוגעות או מקטינות או חסרות, ועל הרגלים שעוזרים לנו לטשטש את העובדה שאנחנו לא מקשיבים לעצמנו (כמו לבהות בטלויזיה או במסכים אחרים, לאכול יתר על המידה וכו'). ונשאלת השאלה: למה זה קורה? מה גורם לנו להתחבא ולהסתתר ולוותר על עצמנו? והתשובה, על פי רוב נעוצה בתחושה של פחד או חוסר ביטחון להיות מי שאני. חוויות הילדות שלנו גורמות לנו להאמין שזה לא בטוח להשמיע את קולנו, להיות מי שאנחנו, להתבלט ולזהור. אולי אמרנו משהו כשהיינו ילדים וצחקו עלינו. אולי לבשנו בגד שאהבנו ומישהו העיר שזה מכוער. אולי כינו אותנו בשמות כמו: טיפש או קטנה כשהבענו את דעתנו ואולי שמענו את המבוגרים בחיינו יורדים זה על זה או לא מכבדים זה את הדעה של זה ולמדנו שזה מסוכן להשמיע את דעתנו. היום יותר מתמיד אנחנו חיים בחברה ביקורתית והשוואתית. כאילו אנחנו בתוכנית ריאליטי ובכל רגע אנחנו מועמדים להדחה. וחלקים בתוכנו פשוט מרגישים שזה לא מוגן ולא בטוח להיות מי שאנחנו. אז או שאנחנו מנסים לחקות דמויות אחרות או שאנחנו מסתתרים. אז מה עושים עם זה? אני כמובן, נעזרת בטאפינג EFT כדי לשחרר את החסימות הרגשיות סביב הנושא. אפשר להגיד בקול רם: "זה לא בטוח להיות מי שאני" ולבדוק מ-0 עד 10 עד כמה זה נכון עבורכם. 0 אומר שזה בכלל לא נכון ו-10 אומר שזה לגמרי נכון. זאת האמת לאמיתה. תבדקו גם איזה רגש עולה לכם כשאתם חושבים על זה (עצב, כעס, צער, בושה, חרטה....) וגם איך זה מרגיש לכם בגוף (התכווצות בבטן, סכין בלב, לחץ בראש....) ואז אפשר לעשות תהליך מסודר לשחרור הרגשות האלה והאמונה המגבילה הזאת על ידי כך שתבינו למה זה מרגיש לכם לא בטוח, ותשנו את תחושת הביטחון שלכם לגבי עצמכם. הנה תהליך שיכול לעזור לכם להתחיל. תמיד כדאי ורצוי להוסיף את המילים שלכם, את מה שרץ לכם בראש, את מה שעולה לכם מסיפורי החיים האישיים שלכם. ככל שתאפשרו לעצמכם לחקור את העבר שלכם ולהיות ספציפיים יותר - כך התוצאות יהיו משמעותיות יותר.
קראטה: למרות שזה לא בטוח להיות מי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק למרות שזה לא בטוח להיות מי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק למרות שחלק ממני מתנגד למי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק גבה: זה לא בטוח להיות מי שאני
צד העין: זה אף פעם לא היה בטוח מתחת לעין: חלק בתוכי לא מרגיש בטוח מתחת לאף: אני אפילו לא יודעת מי אני סנטר: מי אני באמת? עצם הבריח: האם זה בטוח להיות מי שאני? צד הגוף: למה זה לא בטוח? מעל הראש: מה יקרה אם אהיה מי שאני? גבה: זה לא בטוח להיות מי שאני צד העין: כל הפחדים סביב להיות מי שאני מתחת לעין: כל הפחדים האלה מתחת לאף: כל ההתנהגויות הנרכשות האלה סנטר: כל המסכות שאני שמה על עצמי עצם הבריח: מי אני? צד הגוף: מי אני רוצה להיות? מעל הראש: זה מתחיל להיות קצת יותר בטוח גבה: להיות מי שאני צד העין: איך זה ירגיש לו הייתי בטוחה? מתחת לעין: איך אני ארגיש אם זה היה בטוח להיות מי שאני? מתחת לאף: אני בוחרת להרגיש בטוחה סנטר: אני בוחרת להרגיש בטוחה להיות מי שאני עצם הבריח: אני בוחרת בטחון צד הגוף: אני בטוחה בגוף שלי מעל הראש: אני בטוחה להיות מי שאני. קחו נשימה עמוקה, ושחררו את האוויר. ושימו לב, מה השתנה במספר שנתתם קודם, ובהרגשה שהיתה לכם? ובעיקר - שימו לב מה עולה לכם? שאלנו כאן שאלות חשובות, תנו לעצמכם זמן של שקט להקשיב ולתת לתשובות לעלות. כדאי לכם לרשום אותן לעצמכם ולעבוד עם התשובות שעלו. אלו מפתחות חשובים שיעזרו לכם לשחרר דברים שהיוו מחסום לעצמכם. המטרה כמובן היא להרגיש בסופו של דבר שזה מוגן ובטוח להיות מי שאני. להשמיע את קולי ולהביא את מלוא אורי לידי ביטוי. לאפשר לעצמי לצמוח, להשתנות, לגדול, לבלוט, להשיג ולהגשים את כל מה שמגיע לי - וזה החופש האמיתי! חג שמח גוני

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~