כבר הבנו שכאשר רוצים לשחרר משהו באופן יסודי ועמוק, צריך לרדת לשורש העניין. אבל איך מגיעים אל השורש? אל המקור? אל הרגע שבו נחרט הזיכרון הכואב, או אל הסיטואציה בה קיבלנו "החלטה" (מודעת או לא מודעת) שצובעת את חיינו מאותו רגע והלאה? ואם יש לנו כאב פיזי - ממה הוא נובע?
מתמקדים בנושא שעליו עובדים (כאב בגוף, מצב בחיים, אמונה או מחשבה ומבררים איזה רגש עולה לנו כשאנחנו חושבים על זה. נגיד: כאב בגב התחתון - והרגש כעס ("מה אני צריכה את הכאב גב הזה עכשיו...") ואז מתחילים לתופף על נקודת הקראטה מתמקדים ברגש שמרגישים ושואלים את עצמנו: בת/בן כמה אני?
תנו לאינטואיציה שלכם להוביל אתכם ומה שעולה - קבלו את זה כנכון.
תתמקדו בגיל שעלה לכם ותתחברו לדמות שלכם בגיל הזה. נניח שעלה לכם בת 8: תראו את עצמכם בגיל הזה, ותדמיינו שאתם מתקרבים אל הדמות שלכם בת ה-8 יותר ויותר , עד שאתם נכנסים לתוכה ופותחים את העיניים דרך העיניים שלה ורואים את הסביבה שלכם ואת הסיטואציה שאתם נמצאים בתוכה.
הרבה פעמים התת מודע שלנו שולח אותנו אל המקור. מה נמצא בשורש כאב הגב. אבל עדין צריך לפענח מה רואים שם.
אם למשל, נכנסנו לסיטואציה שההורים שלנו רבים - לשים לב מה אנחנו הרגשנו שם. איך פיענחנו את הסיטואציה, אילו מחשבות ורגשות יש בנו שם, ומה הקשר שלהם לכאב הגב?
ברגע שנשאל את השאלות האלה, התשובות יבואו. ואפשר לעשות בדמיון עבודה של מודעות ושחרור ובזמן שאנחנו מתופפים על עצמנו לראות בדמיון איך אנחנו מתופפים גם על הדמות בת ה-8.
אנחנו יכולים לנהל איתה דיאלוג. לשאול אותה שאלות, או לדבר איתה, לחזק אותה, לנחם אותה, לחבק אותה...
כאשר היא תשחרר את הרגשות שלה, נוכל בדמיון להכניס אותה ללב שלנו ולאפשר לה לגדול בשנים עד שהיא הופכת להיות מי שאנחנו היום ומתמזגת איתנו ומביאה את הריפוי שלה אל ההווה שלנו כאן.
עכשיו, אשמח לשמוע מכם, איך הטריק הזה עזר לכם. אתם יכולים לרשום כאן בתגובות
ושיהיה לכם יום נפלא
גוני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה