17 באפריל 2016

5 טיפים איך לעבור את החג בשלום




עוד כמה ימים ליל הסדר. זמן חגיגי מאוד, רווי מסורת ומנהגים – כל משפחה והמנהגים שלה, אבל אצל רבים מאיתנו בחגים – במיוחד בפסח, מתכנסת המשפחה הרחבה ביחד, וההתכנסות הזאת לא תמיד משקפת את התמונה המשפחתית החמה והאידאלית שמציירים לנו... 

אני יודעת היטב שיש המון לחץ וסטרס סביב ערב החג: החל בשאלה המקדימה, "איפה אתם בחגים", וההתחשבנות המשפחתית: אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלו, ואם אתם מזמינים אליכם, את מי להזמין, ואם כבר הזמנתם, מי בא ומי לא? וזה עוד לפני שהתחלנו לתכנן תפריט, ולחלק תפקידים (מי יכין מה) וכל ההתחשבנות סביב מי עושה כמה ולמה. 

וזה עוד החלק הקל של העניין.

איפה כל ההתחשבנויות: האם חמותי תעביר ביקורת על הבישול שלי, האם אימא שלי תשפוט את הניקיון של הבית, האם הדוד שוב יספר את הסיפורים המשעממים שלו, ומי יכול לשבת ליד מי, ומי אסור שישבו ביחד...

בקיצור- מה שאמור להיות מפגש משפחתי משמח, מחבק ונעים משאיר אותנו במתח ובנשימה עצורה, רק מתפללים שהכל יעבור בשלום ושנהיה כבר אחרי.

אז מה עושים? איך נוכל לשנות את התדרים הנמוכים האלה של התכנסות המשפחה, להתמיר אותם וליצור חוויה נפלאה בערב החג?

הנה 5 טיפים שיעזרו לך לעבור את החג בשלום:

טיפ מס' 1: זה לא באחריותך

יש לנו, בדרך כלל, ציפיות לא ראליות לגבי תמונת החג האידאלית, על משפחה שיושבת ביחד, רגועה שמחה ושלווה. אבל המחשבה שכולם צריכים להסתדר עם כולם, ושהכל צריך להיות מושלם כדי שניהנה מהחג, היא מוטעית. ויותר מזה, זאת לא אחריותך.

אנחנו הרי לא יכולים לשנות אנשים אחרים, ואנחנו לא אחראים על האנשים האחרים, על מערכות היחסים שלהם, ועל הבחירות שלהם. מישהו יכול לאחר, מישהו יכול להפיל את צלחת הקינוח, דברים יכולים לקרות, וזה לא באחריותך או באשמתך. אז כדאי לשחרר את הציפיות שדברים יתנהלו בדרך מסויימת שנראית לך אידאלית ולקבל שהכל בסדר. להגיד לעצמך: אני אחראי/ת רק על עצמי ואני בוחר/ת לשמוח ולחגוג. זה הכל.

טיפ מס' 2: לרפא את הטריגרים

לכל אחד יש את הכפתורים הפנימיים שמפעילים אותו. הטריגרים, שמספיק שמישהו אומר משהו – זה מיד מעצבן, מעליב, פוגע, מלחיץ – בקיצור: מקלקל לנו את מצב הרוח.
כמו הדודה הזאת, שתמיד ניגשת לבחורה הרווקה ושואלת אותה: נו, יש לך כבר חבר?

כשיש לנו נושא לא פתור, זה כמו להסתובב עם פצע פתוח, ולא נרצה שמישהו יבוא וילחץ לנו על הפצע
(ואגב, גם אם מחמיאים לנו או אומרים משהו נחמד על הנושא – לנו זה כואב).

אנחנו הרי לא יכולים לשנות אנשים אחרים (לגרום לדודה לא להעיר את הערות המרגיזות שלה), אבל אנחנו כן יכולים לרפא את הפצעים שלנו. ברגע שאנחנו לוקחים אחריות על הפצעים שלנו ומרפאים אותם, אין יותר פצע ללחוץ עליו.

אם יש לך חשש מנושא מסויים שיעלה, סימן שיש לך שם פצע פתוח. כדאי לעשות עבודה של מודעות לרפא את הרגשות שלך סביב הנושא. אפשר למשל להכריז: למרות שאני חושש/ת ש... ( למלא שם של אדם) יגיד לי או יעשה ...... (למלא את החסר), אני מקבל/ת ואוהב/ת את עצמי באופן שלם ועמוק.

לתאר לעצמך סיטואציה בה קורה הדבר ממנו חששת, ואז להקיף את עצמך בדמיונך בבועת אור מרפא ומגן. לבקש מהבועה המגינה לרפא את הפצעים שלך סביב הנושא וליצור שכבת הגנה בינך ובין האדם ההוא. כמובן, אם מדובר בפצע עמוק כדאי להקדיש לו עבודת ריפוי עמוקה יותר, ואם יש צורך כדאי לפנות אלי לעזרה. 

טיפ מס' 3: להביא מתנה של אור

ולא מדובר במתנה שקנית או הכנת, אלא בתדר אנרגטי. אם נכנסת לחדר כל כולך בחרדות ובלחץ, זה התדר שמגיע איתך, והוא ימשוך תדרים דומים אליו. ולהפך, אם הגעת ברגיעה, בשלווה, בביטחון עצמי ובשמחה – זאת המתנה שהבאת איתך ומן הסתם התדר הזה ימשוך אליו תדרים דומים.

כדאי לקחת כמה נשימות עמוקות ובאופן מודע לבחור איזו מתנה בא לך להביא איתך (חוץ מהתבשיל). לארוז בדמיונך מתנות של אור, אהבה, שמחה, שלווה, חמלה והתלהבות ולדמיין את חלוקת המתנות בנדיבות ובאהבה לכל הנוכחים. ואיך הם שמחים לקבל אותן ולחלוק בהן ליד השולחן בין כולם.

טיפ מס' 4: במה את מתמקדת?

יש לך את יכולת הבחירה להביא מתנות של אור, אבל זה לא באחריותך מה שהאנשים האחרים מביאים (ואולי הם באים עם עצבנות, לחץ, חוסר מרוצות...).

ברגע שמנסים לקחת אחריות על החוויות של האחרים, ולנסות לדאוג שהכל יהיה בסדר לכולם, בעצם מתרכזים במה לא בסדר - מתוך רצון לתקן, כמובן, אבל המיקוד במה-שלא-בסדר מגביר ומעצים את ה"לא בסדר".

אפשר להתמקד בעצמך ובחוויה שלך. להגביר את המיקוד באנרגיות הגבוהות שלך ולשכוח מכל השאר. וגם כאן, אפשר לדמיין לעצמך מראש את הסיטואציה ולראות איך בועת מגן שקופה עוטפת אותך ויוצרת חציצה בינך ובין אנשים אחרים. הרגשות הטובים יוכלו לעבור אך הבועה תגן עליך מפני אנרגיות נמוכות ושליליות, ותשמור אותך בתדר גבוה. 

טיפ מס' 5. מעבדות לחרות

כל ההתכנסות בפסח היא סביב נושא היציאה מעבדות לחרות. זה מה שבאמת חשוב. לא סביב סידור השולחן, או סביב האוכל. אנחנו מתכנסים כדי לחגוג את החירות שלנו. והרי זה בדיוק מה שאנחנו עושים כשאנחנו משחררים את עצמנו מהעבדות של מה יגידו, איך יגיבו, ומה יחשבו וכל הביקורתיות הזאת – ומעניקים לעצמנו את החירות להיות מי שאני באופן שלם ועמוק בדיוק כפי שאני. בלי לקחת אחריות על מה אחרים חושבים או מרגישים, ובלי לנסות לרצות את כולם.

זאת החירות האמיתית: להיות מי שאני כאן ועכשיו ולבחור להתחבר לתדרים הגבוהים של היקום.

כשזוכרים ומתחברים וחוגגים את החירות הזאת שלנו, בעצם מעניקים השראה לכל בני המשפחה – כל אחד במקום שהוא בוחר להיות לחוות ולקחת מהרגע הזה. ובכך מעניקים גם להם את ההזדמנות לצאת מעבדות לחירות – והרי לשם כך התכנסנו!!



אני מקווה שהטיפים האלה יעזרו לך לעבור את החג בשלום ובשמחה גדולה, ואם יש לך טיפ משלך לחג שמח ונעים - אשמח מאוד לדעת אותו - אפשר לכתוב ממש כאן בתגובות.

שיהיה לך ולבני משפחתך חג שמח,
חיבוק גדול

גוני







4 תגובות:

  1. אנונימי4/17/2016

    תודה רבה . אהבתי!
    חג שמח! וכשר .

    השבמחק
  2. אנונימי4/17/2016

    תודה רבה . אהבתי!
    חג שמח! וכשר .

    השבמחק
  3. כתבת נורא יפה וחכם. אני בוחרת לתת לך לחג: זר פרחים של אור! נוגה

    השבמחק
  4. נוגה יקרה,
    תודה על המתנה הריחנית והמוארת :)
    חג שמח

    השבמחק