18 במאי 2016

איך סטרס כרוני הורג אותך... ומה יציל אותך?

אז ככה, אנחנו נוטים לחשוב שסטרס רע בשבילנו, וזה לא לגמרי נכון. רמה מסויימת של סטרס אפילו טובה לנו. במידה הנכונה סטרס יכול לשפר את תפקודי המוח, להפוך אותנו ליצירתיים, לעזור לנו להיות בכושר, להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן השד, באלצהיימר ועוד.

הסטרס הכרוני שמרגישים יום אחר יום, זה מה שמחבל בשקט ובאופן שיטתי בבריאות ובאיכות החיים שלנו.

ואפילו אם אנחנו מודעים ונבונים – אנחנו עושים ספורט, משתדלים לישון 7 שעות בלילה, נושמים עמוק, עושים יוגה ומדיטציה, ואפילו הולכים לייעוץ פסיכולוגי כדי להגיע לשורש הלחץ – עדין אנחנו מרגישים את התופעות שלו. אנחנו פוגשים מסביבנו כל הזמן תופעות ומחלות שקשורות ללחץ, כמו: אלרגיה, כאבי ראש, פיברומיאלגיה, עליה במשקל ועוד ועוד.

אז מה הקטע?
הקטע הוא שהלחץ מחלחל, זורם ונאגר בכל המערכות שלנו – גם במוח, גם ברמת הרגש וגם בגוף הפיזי (וזה מוכח, אגב, בהרבה מאוד מחקרים מדעיים). ועד שהלחץ לא משוחרר באופן מלא מכל המכלול שלנו – הוא נשאר במערכת – בתאים שלנו – מתפרע ומעמיד את הבריאות שלנו בסכנה. וזה כבר מוכח מדעית.

הנה איך סטרס הורס את הבריאות שלך (וגם את מערכות היחסים שלך, את קו המותניים שלנו, את יכולת קבלת ההחלטות שלנו ועוד) ב-13 צעדים עצובים:

1 אנחנו חושבים על משהו מלחיץ – עבודה, כסף, משפחה, זוגיות (כל דבר שמטריד אותך).

2 בלוטת האמיגדלה שנמצאת במרכז המוח שלנו מרגישה סכנה.

3 בלוטת האמיגדלה מפעילה את מנגנון הסטרס: "הילחם או ברח או קפא".

4 במצב של "הילחם או ברח" הגוף משחרר אדרנלין ואת "הורמון הלחץ" – קורטיזול.
ההורמונים האלה מסיטים את הדם ממערכת העיכול אל השרירים, מה שמפחית את היכולת שלנו לעכל מזון ולספוג חומרי הזנה ומשפיע ישירות על עליה במשקל.

5 ב"מצב החירום" הפיזיולוגי הזה, סף הכאב יורד, ואנחנו חשופים ורגישים יותר לכאבים שנובעים ממחלות כרוניות, כמו כאבי פרקים, פיברומיאלגיה, מגרנות, קיבה רגישה ועוד.

6  ב"מצב החירום" הפסיכולוגי הזה, המוח "משבית" את מרכז החשיבה היצירתית, כיון שהוא לא חיוני למצב החירום, וכך "נסגרים" היכולת לפתור בעיות, החשיבה היצירתית והאינטואיציה.

7 אנחנו מרגישים יותר ויותר רגישים, עצבניים, מבודדים וחסרי סבלנות, וזה פוגע ישירות במערכות היחסים שלנו.

8 הלחץ משפיע על היכולת לנוח, השינה לא רגועה וקצב המטבוליזם מואט.

9 הגוף מפריש עוד קורטיזול, שיוצר עוד הרס במערכת העיכול (ובקו המותניים), מעלה את רמת לחץ הדם, את כמות הסוכר בדם ומחליש את המערכת החיסונית.

10 לאחר הפרשת יותר מדי קורטיזול לאורך זמן, הגוף נכנס ל"עייפות אדרנלינית", ואנחנו מרגישים סחוטים, מרוקנים ומדוכאים.

11 אין לנו יותר את האנרגיה להיצמד לשגרה של ספורט, אכילה בריאה, מדיטציה ויוגה. מיגרנות, נדודי שינה, נשירת שיער שנובעת מלחץ, כאבים כרוניים ועוד תופעות שקשורות לסטרס הופכות להיות חלק קבוע מחיינו.

12 כשאנחנו נאבקים באנרגיה הנמוכה, קשה לנו להתרכז בעבודה או בכל דבר אחר. מה שיכול לפגוע במערכות היחסים שלנו, בערך העצמי שלנו, בתעסוקה שלנו ובמצב הכלכלי שלנו.

13 תחושת הדיכאון גוברת, ואנחנו "מחוקים" פיזית ומנטלית. מה שגורם לנו להילחץ עוד יותר – ולהפעיל את כל המנגנון מהתחלה...


אז מה עושים נגד הלחץ?

ה"טיפול המהיר" הטיפוסי להקלה על סטרס:
אלכוהול / אוכל / טלוויזיה / סקס / קניות -
מרגישים קצת יותר טוב מיד אחרי שצורכים אחד מאלה, אבל זה מחזיק רק לכמה דקות עד כמה שעות (עד הבוקר למחרת, עד העליה על המשקל, עד קבלת החשבון של כרטיס האשראי...)

פעילות אירובית, ספורט, יוגה, מדיטציה וטיפול פסיכולוגי
40% מהאוכלוסייה מתעמלת כ-30 דקות בין פעם ל-4 פעמים בשבוע. ואין ספק שפעילות גופנית תורמת להרגשה הטובה ולתחושת הבריאות שלנו. במהלך הפעילות הגופנית משתחררים אנדורפינים שגורמים לנו להרגיש טוב, דם וחמצן זורמים למוח וגורמים לנו להיות יצירתיים יותר, התחושה של שליטה בגוף גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו והערך העצמי עולה, ואין ספק שלרגעים תחושת הלחץ יורדת.

אבל המציאות לא משתנה. והגורמים מעוררי הסטרס נמצאים שם כל הזמן ולא נעלמים. ולפעמים לוקח שעות מהרגע המלחיץ שהבוס ירד עלינו, שרבנו עם בן/בת הזוג שלנו, שראינו את חשבון הבנק – ועד שמצאנו את הנחמה וההקלה שמגיעים עם הפעילות הגופנית המיוחלת (אם לא היינו מדוכאים מדי ודחינו את הפעילות הזאת על הסף).

כ-38% מהאוכלוסייה משתמשים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית כולל יוגה ותרופות טבעיות להקלה על סטרס. ושוב, אין ספק שיוגה ומדיטציה והקדשה של זמן שקט לעצמנו מקלים על הסטרס, מגבירים את הפוקוס, היצירתיות ועוד.

אבל גם כאן, יוגה ומדיטציה מספקות הקלה משמעותית בתנאי שמתמידים בכך לאורך שבועות וחודשים באופן שיטתי. רבים שניסו מדיטציה ויוגה להקלה על סטרס, ויתרו במהרה כי הרגישו ש"זה לא עובד".

פסיכותרפיה – האם טיפול באמצעות "שיחה" מספק הקלה על סטרס לאורך זמן?

במחקר שנערך על ידי ד"ר דוסון צ'רץ', וד"ר דיויד פיינשטיין, נמדדו רמות הקורטיזול של הנבדקים לפני ואחרי טיפול.

83 משתתפים חולקו ל-3 קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה שעה של טאפינג - טכניקה שנקראת EFT  שמשלבת אקופונגטורה (תיפוף על נקודות מרידיאנים) ביחד עם "שיחת טיפול" (הצהרה של משפטים); הקבוצה השנייה קיבלה שעה של טיפול פסיכולוגי (שיחת טיפול), הקבוצה השלישית (קבוצת הביקורת) לא קיבלה שום טיפול.

התוצאות: הקבוצה הראשונה הפגינה ירידה של 24% ברמת הקורטיזול;
בקבוצות השנייה והשלישית לא חל שום שינוי ברמת הקורטיזול של הנבדקים.

במציאות, פסיכולוגיה לבדה יכולה להקל על סטרס, אבל רק לאורך תקופה ארוכה של זמן. טיפול פסיכולוגי לא גורם לשינוי פיזי בגוף באופן מיידי, וכמויות גדולות "הורמון הלחץ" קורטיזול עדין זורמות חופשי במערכת ומסכנות את הבריאות שלנו.

איפה ההקלה האמיתית על סטרס?

טאפינג, הטכניקה שהפיקה ירידה של 24% ברמת הקורטיזול לאחר רק שעה אחת, משלבת את הגישה מערבית המודרנית של "שיחת טיפול" עם החוכמה המזרחית העתיקה שנוגעת ב"נקודות מרידיאנים" (אקופונגטורה).

פועלת במהירות לשימוש בכל זמן ובכל מקום בעבודה של-5 דקות עד 20 דקות.

בגלל שהיא נוגעת בו זמנית בגוף הפיזי וברמת הרגש, היא מספקת הקלה עוצמתית על הסטרס, ומפחיתה רמות של קורטיזול מהר יותר מכל השיטות המסורתיות והאלטרנטיביות. 

ד"ר צ'רץ': "טאפינג נותן לך את הטוב משני העולמות, גוף  ונפש. כמו לקבל מסאג' במהלך טיפול פסיכולוגי".

קצת ברצינות - עוד על המדע מאחורי השיטה:

מימצאי המחקר: טאפינג מאזן את הפעילות בין האזורים במוח (המערכת הסימפטתית והפרה-סימפתטית), ומפיק "מצב רגשי נטרלי" שנחשב למצב האידאלי מבחינת איכות החיים והבריאות.

מערכת העצבים הסימפתטית
מכינה את הגוף לפעילות פיזית מאומצת (כתגובה למצבי לחץ המופעלים על ידי מנגנון ההילחם או ברח): מאיצה את הלב, מרחיבה את האישונים, מכווצת כלי דם, מאיטה את מערכת העיכול.
במצב קבוע של סטרס, אנחנו חשופים ופגיעים יותר למחלות לב, לחץ דם גבוה, נדוני שינה, עליה במשקל, רגזנות וחוסר סבלנות. כך נראה סטרס כרוני בשלבים המוקדים.

מערכת העצבים הפרה-סימפתטית
אחראית על פעולה הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. מכינה את הגוף להרגעות,חידוש תאים ועיכול על ידי האטת קצב הלב, כיווץ העישונים, מעודדת פעילות מעיים והרחבת כלי הדם.
במצב של פעילות יתר נסבול מדיכאון, תגובה אימיונית חלושה, עייפות וחוסר במוטיבציה. כך נראה סטרס כרוני לאחר תקופה.

ערכים של עודף במערכת הסימפטתית  / חוסר במערכת הפרה-סימפטתית  קשורים להפרעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות ויכולים למעשה, להיות החוט המקשר בין תחושה רגשית שלילית למצב של בריאות פיזית לקויה וחולי.

האלטרנטיבה

EFT וטאפינג, למעשה, מאזן את הפעילות בין שתי המערכות האלה במוח, ומביא לבריאות מאוזנת ואופטימלית.

תוצאות המחקר:  
EFT  נמצא כעוצמתי באופן משמעותי בהפחתת קורטיזול:

תועלת 1: שחרור של עודפי קורטיזול ו"עייפות אדרנלינית" – מרגישים איזון של הגוף והנפש, התחזקות אנרגטית, ישנים טוב יותר, מרגישים בריאים שוב. שיקום מערכת המטבוליזם, והגוף יכול שוב לרפא את עצמו.

תועלת 2: תחושת ההקלה ברמת הגוף/נפש שמושגת רק לאחר שעות, שבועות או חודשים בעזרת מדיטציה, יוגה, שיחות טיפול ואמצעים אחרים - מושגת תוך דקות בודדות בעזרת טאפינג.

תועלת 3: מי שעוסק במדיטציה, יוגה, הצהרות חיוביות וכו' – טאפינג יכול להגביר את התועלת של כל הפעילויות האלה על ידי הפחתת כמות הקורטיזול מהר יותר, והשגת רגיעה ושלווה עמוקה יותר.

אז מה זה אומר בעצם?

סטרס כרוני מחבל בבריאות שלנו ובאיכות החיים שלנו, גורם לנו להיות חשופים ופגיעים יותר לדיכאון, מחלות ואף גרוע מכך.

EFT  משחרר בקלות ובמהירות את רמות הלחץ ברמה הפיזית ,המנטלית והרגשית ומאזן את כל ההוויה שלנו, ומאפשר לנו לחיות חיים מלאי סיפוק, יצירתיות, בריאות טובה, והגשמת מטרות.

* * *

אם הגעת עד כאן, וקראת הכל – וואו – כל הכבוד לך!

ועכשיו, ממש מסקרן אותי לדעת מה דעתך על המאמר? האם הוא חידש לך משהו? מה גורם לסטרס בחייך, איך זה משפיע על חייך? והאם היית רוצה לשנות את זה? 
אפשר לכתוב לי ממש כאן בתגובות, ואני מבטיחה להגיב בחזרה :)

ועד הפעם הבאה

חיבוק גדול ממני

גוני



*המאמר פורסם במקור על ידי ניק אורטנר מ-The Tapping solution  

אין תגובות:

פרסום תגובה