8 ביוני 2016

עייפות, כבדות ותקיעות נכנסו לפאב...



אולי זה נשמע כמו התחלה של בדיחה 
אבל בעצם זה סיפור קצת עצוב. 

פונים אלי בזמן האחרון כל כך הרבה אנשים, שמרגישים עייפים כל הזמן. מן כבדות מעיקה רובצת עליהם, קשה להם לזוז, לחשוב, לעשות דברים. בטח שאין להם כוח להתחיל מהלכים חדשים בחיים שלהם. הם מרגישים ירידה בתפוקה בעבודה שלהם, והעצמאים ביניהם ממש מרגישים שהעסק תקוע.

אז מה הקשר בין זה לפאב?

בדרך כלל כשמרגישים ככה, באופן טבעי מחפשים דרכים לצאת מהמצב הזה. אנחנו מחפשים דרכים להתמלא באנרגיה, לסלק את הכבדות, לפרוץ את התקיעות – העיקר שכבר לא נרגיש ככה יותר.

ויש כל מיני דרכים ופתרונות שנותנים הרגשה רגעית של "יצאתי מזה". אוכל, למשל, זה משהו שנותן אנרגיה באופן מיידי. ברגע שאוכלים (בעיקר משהו מתוק או פחממי), הגוף מקבל "זריקת אנרגיה", אותו דבר אלכוהול, מטשטש את הכבדות ומאפשר לרגע להרגיש קלילים וחסרי דאגות (והנה החיבור לפאב J).

עיסוק בספורט מעלה את רמת החמצן בדם ובמוח ומייצר אנדורפינים, שגורמים לנו להרגיש לרגע בסוג של "היי". תחושה טובה מאוד. ויש עוד כל מיני דרכים שגורמות לנו להרגיש פה ושם קצת יותר טוב.

הצרה עם כל השיטות האלה, שהן לא מסלקות את העייפות, הכבדות והתקיעות, אלא רק מטשטשות לזמן קצר את הנוכחות שלהם.

אם זה קיים בחייך זה משרת אותך איכשהו

אולי כבר שמעת את הרעיון שאומר, שאם משהו קיים בחייך – יש לו משמעות עבורך. יש לו איזה מסר בשבילך, הוא משרת אותך בדרך כלשהי.

תארו לכם שנדלקת לכם נורית אזהרה במכונית – זה מעצבן ומרגיז. אבל המטרה של נורית האזהרה היא להסב את תשומת ליבכם לתקלה כלשהי. אז העובדה שהנורית נדלקה – זה בעצם דבר טוב.
כי עכשיו אתם יודעים שצריך לקחת את האוטו למוסך ולתקן את מה שהתקלקל. ואז הנורית לא תדלק שוב. נכון?

כשמדובר במכונית זה פשוט וקל – ובעצם זה אותו דבר גם לגבינו:

אם גם אתם מרגישים תקועים, כבדים, עייפים – זה סימן שהגוף שלכם מאותת לכם: הי, שימו לב! משהו לא תקין אצלי. כדאי לבדוק את זה. קודם כל לבדוק בריאותית אם יש סיבה רפואית לתופעות האלה.

מודעות

במקביל, במקום לנסות לסלק, לטשטש או לכסות את התופעות, אני דווקא מעלה את המודעות כלפיהן.

בואו נסתכל באומץ על התופעה הזאת, וננסה להבין מה גורם לה, מה המסר שלה, איך בדיוק היא משרתת אתכם.

אני רוצה לספר לכם על לבנת, שהרגישה איך העייפות הזאת מתלבשת עליה כל בוקר וגורמת לה להיגרר כל היום עד שעות הערב, ודווקא אז היא מתעוררת לחיים ויכולה להספיק ולעשות המון דברים עד השעות הקטנות של הלילה.

כשביררנו מה מסתתר מאחורי זה, גילינו שלאורך כל היום יש כלפיה המון דרישות. כולם מבקשים ממנה דברים (הילדים, הבוס, הבעל, אמא שלה והחברות שלה) ולבנת לא ידעה להגיד "לא". וזה התיש אותה, הצורך לרצות את כל הסביבה כל הזמן.

העייפות סיפקה לה תירוץ נהדר, להגיד "אני כל כך עייפה ומותשת – אני לא יכולה....". כולם הבינו וסלחו לה. אבל בשעות הלילה, כשאף אחד לא היה בסביבתה היא יכלה לתפקד ולפעול בלי שום הסחות דעת ונקיפות מצפון ולכן לא היתה זקוקה לעייפות יותר.

מכאן הדרך היתה קלה: ללמוד איך להגיד "לא" בצורה נכונה, שלא תפגע מצד אחד, ושלא תבוא על חשבונה של לבנת, מצד שני. ואז היה לה ממש קל לשחרר את העייפות מחייה.

תהליך טאפינג להתמודדות עם עייפות, כבדות ותקיעות

אתם כבר יודעים שאני מאוד אוהבת פרקטיות, אז הנה תהליך מהיר של טאפינג, שיעזור לכם גם להרים קצת את האנרגיות הנמוכות של התקיעות והעייפות ולהתקרקע כאן ועכשיו ברגע ההווה, וגם יעזור לכם להתחיל לברר מה המשמעות של האנרגיות האלה בחייכם עכשיו, איך הן משרתות אתכם ומה הן באות להגיד לכם:

מקדו את תשומת הלב שלכם פנימה, שאלו את עצמכם ותרשמו מה אתם מרגישים כרגע (עייפות, כבדות, תקיעות, חוסר כוח, היעדר מוטיבציה...).

דרגו מ-0 עד 10 עד כמה זה נוכח כרגע בתוככם (0 = לא נוכח בכלל, 10 = נוכח באופן מאוד חזק)

תרשמו בכמה משפטים מה זה אומר לגביכם (למשל, הכבדות הזאת שגורמת לי לזוז לאט, לא מאפשרת לי לחשוב צלול, אין לי כוח להתחיל את הפרוייקט, אין לי חשק לעשות שום דבר... וכו')

אם אתם מרגישים את הכבדות בגוף שלכם, תרשמו לעצמכם איפה ואיך זה מרגיש לכם (למשל, הכבדות שיושבת לי בזרועות ובידיים ומרגישה כמו משקולת של 10 טון...)

ועכשיו תוכלו להתחיל את התהליך עצמו. אני כמובן מנחה תהליך כללי, אבל אני ממליצה לכם לשלב בתוך התהליך את המילים שלכם, להתייחס למה שכתבתם קודם, להיות ספציפיים לגבי עצמכם (למשל, אם אתם מרגישים שזה כמו משקולת של 10 טון, אז תגידו את זה לעצמכם תוך כדי תהליך).

התחילו לטופף על נקודת הקראטה ואימרו (אני כותבת בלשון נקבה. סומכת עליכם שתעשו את ההתאמה):

נקודת הקראטה: למרות שיש בי את הכבדות, התקיעות והעייפות האלה, אני מקבלת את עצמי וסולחת לעצמי באופן שלם ועמוק.

נקודת הקראטה: למרות שיש בי את הכבדות התקיעות והעייפות האלה, אני מכבדת את איך שאני מרגישה, אני מבינה שיש להם מסר עבורי ואני קשובה למה שיש להם להגיד לי.

נקודת הקראטה: למרות שיש בי את הכבדות, התקיעות והעייפות האלה, אני מוכנה להקשיב לעצמי, לאזן את מה שדורש איזון ולהיפתח לשינויים לטובתי הגבוהה ביותר.

גבה: כל העייפות והכבדות האלה
צד העין: אני מרגישה אותם בגוף שלי
מתחת לעין: כל העייפות, הכבדות והתקיעות
מתחת לאף: אני מרגישה אותם בגוף שלי
סנטר: ואין לי כוח
עצם הבריח: אין לי מוטיבציה
צד הגוף: אין לי חשק לכלום
מעל הראש: זה ממלא אותי ומרגיש כמו ... (תתארו איך זה מרגיש)

גבה: כל הכבדות התקיעות והעייפות האלה
צד העין: אני מבינה שהם כאן כי יש להם מסר עבורי
מתחת לעין: אני מוכנה להקשיב למסר שלהם
מתחת לאף: מה גורם לי להיות עייפה כל כך?
סנטר: מה גורם לי להרגיש תקועה?
עצם הבריח: מה גורם לי להרגיש כבדה?
צד הגוף: מה יוצא לי מזה?
מעל הראש: אני מוכנה להקשיב בלב פתוח

גבה: אני מקבלת את התחושות האלה בחמלה
צד העין: הגוף שלי מדבר אלי ואני מוכנה להקשיב
מתחת לעין: לא בטוח שיהיה לי כוח לעשות שינויים עכשיו
מתחת לאף: אבל אני מוכנה להקשיב לגוף שלי
סנטר: מה הוא מבקש ממני בעצם?
עצם הבריח: אני מודה לגוף שלי ששומר עלי
צד הגוף: אני מודה לעצמי שאני קשובה לעצמי
מעל הראש: אני מאפשרת לעצמי להתבונן פנימה ולעשות תהליכים עדינים של שינוי ואיזון

חיזוק וקרקוע
גבה: אני מרשה לעצמי עכשיו לשחרר את הכבדות
צד העין: אני מרשה לעצמי עכשיו לשחרר את העייפות
מתחת לעין: אני מרשה לעצמי עכשיו לנשום לרווחה (קחו נשימה עמוקה)
מתחת לאף: אני מאפשרת לעצמי להירגע ולתת לתשובות להגיע
סנטר: אני מרשה לעצמי להתחבר עכשיו אל רגע ההווה
עצם הבריח: ולהיות נוכחת כאן ועכשיו
צד הגוף: אני אוספת את האנרגיות שלי
מעל הראש: וממקדת אותן במרכז הבטן שלי

גבה: אני מאפשרת לעצמי להתחבר אל המנוע הפנימי שלי
צד העין: ולראות איך הוא מתחיל לעבוד במרכז הבטן שלי
מתחת לעין: בלי להפעיל כוח ובלי להכריח
מתחת לאף: אני מתבוננת באנרגיות שלי ומאפשרת להן להתחזק
סנטר: אני בוחרת להיות נוכחת כאן ועכשיו
עצם הבריח: אני מתקרקעת ומתחזקת מרגע לרגע יותר ויותר
צד הגוף: אני מתמלאת אנרגיות ומאפשרת איזון וצמיחה
מעל הראש: בעדינות ובאהבה ולטובתי הגבוהה ביותר

קחו נשימה איטית ועמוקה, שחררו את האוויר לאט לאט,

הרימו את שתי הידיים למעלה (כמו תנועת ניצחון) והחזיקו אותן כך במשך 17 שניות – פשוט ספרו עד 17). קחו עוד נשימה והורידו את הידיים.

ועכשיו קחו לכם כמה דקות והרהרו בכל מה שעולה לכם מהתהליך, אילו תובנות, מחשבות, זיכרונות עולים לכם בעקבות התהליך? אלו רגשות ותחושות אתם מרגישים? רשמו אותם לפניכם, הם מכילים בתוכם את התשובות לשאלות ששאלתם, ותוכלו בהמשך לעבוד עליהם לעומק.

בכל פעם שתרגישו עייפות כבדות ותקיעות, תוכלו לעשות את כל התהליך או רק את החלק של החיזוק והקרקוע להרמה מיידית של אנרגיות.

ועכשיו תורכם: ספרו לי איך אתם מרגישים אחרי שעשיתם את התהליך? האם הוא עזר לכם? מה העייפות הכבדות והתקיעות רוצים להגיד לכם? ואם יש לכם שאלות אלי, אשמח מאוד לענות כאן בתגובות מתחת לפוסט.

חיבוק גדול ממני

גוני





3 תגובות:

  1. אנונימי6/09/2016

    גוני היקרה והאהובה תודה. נשמה יקרה. את לא מבינה כמה התהליך הגיע אלי בזמן מדויק. כמה הוא עוצמתי, משחרר ומביא תובנות. תודה לך אהובה מעמקי נשמתי. בברכת חג שמח וסוף שבוע נפלא ומבורך. מחבקת מזל

    השבמחק
    תשובות
    1. מזל אהובה,
      תודה לך על השיתוף. אני יודעת שאת עושה עבודה נפלאה וצומחת במהירות האור :)
      חיבוק ענק ממני
      גוני

      מחק
  2. אנונימי6/12/2016

    גוני,את תמיד מגיעה כשאני צריכה ותמיד את כותבת על משהו ש"בוער" בי.בזמן האחרון אני כל כך עייפה מהכל,אני לא מוצאת איך להרים את עצמי.ופתאום מגיע המייל שלך שכאילו כתבת אותו במיוחד עבורי.כל מילה מתארת בדיוק איך אני מרגישה.
    אני לא יודעת אפילו מה אני רוצה מעצמי.
    טוב,עשיתי סבב אחד וכבר מרגישה יותר טוב.תשובה אחת צצה לה - שאני מפוחדת מאד וכנראה אני בורחת ומתכנסת לי בפינה שלי,בעצמי.
    אפילו לא רוצה לראות אף אחד.גם את האהובים שלי.
    אמשיך לתופף וארגיש עוד יותר טוב ואולי תבואנה עוד תובנות.
    תודה, זו מילה קטנה עבור העידוד והחיזוק שאני מקבלת ממך כל פעם.
    שיהיה חג שמח ושתמיד יהיה לך טוב
    אנונימית 2

    השבמחק