להגיד "כן" לשפע שהיקום מציע

חלק גדול מהידע שלי מגיע בתקשור, אבל הרבה מאוד ידע מגיע אלי דרך ספרים, הרצאות, וובינרים ומידע שמגיע ממנטורים ומדריכים ארציים לגמרי :)

יש שפע של ידע בכל התחומים ובכל רחבי הרשת – גם להתחבר לשפע הידע זה להיות מחוברים לשפע.

באחת ההרצאות האינטרנטיות שמעתי את הסיפור מעורר ההשראה הבא, ואני מביאה את זה היום לכאן ביחד עם התובנה המדהימה שאותה מנטורית קיבלה, כי זה דימוי משנה חיים. אני יודעת שאצלי זה הפיל אסימונים ענקיים של תובנה לגבי המוכנות שלי לקבל שפע.

אותה מנטורית (וסליחה שאני לא זוכרת את שמה אבל אני זוכרת את המסר שלה – וזה מה שחשוב) סיפרה שהיא ביקרה במסעדה מאוד ידועה בברזיל, שם מגישים שפע של בשרים מכל הסוגים והמינים. המלצרים מגישים את הבשרים ישירות לשולחן בשיפודי ענק, או בגושי בשר גדולים על מגשים. הם מסתובבים כל הזמן בין השולחנות ומציעים את סוגי הבשר השונים, פורסים ומערימים אותו ישירות על הצלחת. השפע זורם כל הזמן, ההיצע עצום ורב והשירות המופלא מביא את הבשר עד אליך מבלי שתצטרך לטרוח בכלל.

אבל מה עושה לקוח שלא רוצה לאכול בשר? או לקוח שאכל כבר כדי שובע ולא רוצה עוד? לא נעים שמלצרים מגיעים ומציעים שוב ושוב והוא כבר מלא (או צמחוני, כמו שהמנטורית ההיא היתה)? וגם מתוך רצון להקל על המלצרים ולחסוך זמן וטירחה – בעלי המקום המציאו שיטה נפלאה. לכל לקוח יש כרטיס עם שני צדדים. צד ירוק וצד אדום. כאשר הלקוח מעוניין לקבל בשר הוא מניח את הכרטיס כשהצד הירוק כלפי מעלה וזה אומר כן! וכאשר הוא לא מעוניין בבשר הוא מניח את הכרטיס כשהצד האדום כלפי מעלה וזה אומר לא!

והמלצרים, כשהם רואים כרטיס ירוק הם ניגשים עד ללקוח, ומציעים לו מן השפע שלהם שוב ושוב. הלקוח רק יושב וכל השירות כל הטוב מגיע עד אליו.

אבל כשהמלצרים רואים כרטיס אדום הם נמנעים מלהגיע אל הלקוח. כך הם לא מציקים לו וגם לא מבזבזים זמן ואנרגיה מיותרים.

המנטורית שסיפרה את הסיפור חוותה התגלות באותה מסעדה. פתאום היא הבינה שכך בדיוק עובד היקום. זוהי אנלוגיה לשפע. וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להפוך את הכרטיס ל"כן".

ביקום יש שפע בלתי נדלה הרי. ואנחנו מסתובבים עם כרטיסים בתוכנו. אבל מה, אצל רובנו הכרטיסים הפוכים עם הצד האדום כלפי מעלה. אנחנו מאותתים ליקום שאנחנו לא מעוניינים שהוא יגיש לנו מהשפע שלו, ולכן השפע לא מגיע.

ולא משנה כרגע מה הסיבה שהפכנו את הכרטיס לאדום. האם זה נובע מתחושה שלא מגיע לנו שישרתו אותנו או שלא מגיע לנו שזה יבוא אלינו בקלות (צריך לעבוד קשה בשביל שפע) או שאין מספיק (אם המלצר יגיש לי אז למישהו אחר יחסר ) יש המון אמונות וסיבות למה הפכנו את הכרטיס שלנו לאדום. אבל זאת המציאות. הכרטיס אדום והשפע לא זורם אלינו.

ובאותה מידה אנחנו יכולים לבחור להפוך את הכרטיס שלנו לירוק ולאותת לקיום כן: אני מעוניין לקבל מהשפע שלך עכשיו. בוא עד אלי ותגיש אותו אלי. זה מגיע לי, זה נכון, אני ראוייה לשפע, בדיוק כמו לקוח שיושב במסעדה ויודע שזכותו לקבל את השירות הזה.

המהפך הזה במיינדסט – במצב התודעה הוא פשוט מדהים, ואתם יכולים לעשות את זה גם. 

הכנתי כאן תהליך פשוט של EFT שמשמעותו להגיד כן לשפע. ולהיפטר מכל הסיפורים, מערכות האמונות, המחשבות שאנחנו לא מספיק טובים, לא ראויים, שזה לא בטוח או שאין מספיק – כל מה שעוצר אתכם מלחוות שפע.

אז מה שאני מזמינה אתכם עכשיו לעשות זה לרשום בסולם של 0 עד 10 עד כמה אתם מרגישים פתוחים לקבל שפע. 

כשאתם אומרים "כן" לשפע – עד כמה זה מרגיש אמת עבורכם. כש-10 אומר שכן, הכל פתוח, אתם ממש מרגישים שהכל מגיע אליכם, שזה ראוי ונכון וזורם ומתאים ו-0 אומר שלא. אין כלום. שום דבר לא מגיע הפכתם את הכרטיס לאדום!

רשמו את המספר שלכם, כדי שנוכל לעקוב אחרי השינויים. אם אתם לא מכירים את הטכניקה שנקראת EFT - תוכלו להכיר אותה כאן. ומי שמכיר, יכול פשוט להתחיל מנקודת הקראטה ולעקוב אחרי הרצף הבא: (התהליך רשום בלשון נקבה ואני סומכת על הגברים שיעשו את ההתאמה נדרשת :))

נקודת קראטה	למרות שאני אומרת לא לשפע, אני מוכנה להפוך את הכרטיס שלי לכן ומזמינה שפע אל תוך חיי ואני אוהבת ומקבלת את כל כולי באופן שלם ועמוק
נקודת קראטה	למרות שאני חוסמת שפע, אני מוכנה לאפשר לו לגמרי לזרום אל תוך חיי בקלות וללא מאמץ, ואני מקבלת ואוהבת את עצמי כמו שאני
נקודת קראטה	למרות שאני חוסמת שפע, אני מוכנה לזרוק את כל החסימות האלה, ולבטל אותם כדי לאפשר לשפע לזרום ללא מאמץ אל תוך חיי אני אומרת כן לשפע כאן ועכשיו! ואני מקבלת אוהבת ומכבדת את עצמי כאן ועכשיו.
גבה	אני אומרת כן לשפע
צד העין	אני משחררת את כל החסימות
מתחת לעין	אני אומרת לא כל כך הרבה זמן
מתחת לאף	וזה כל הפחדים החששות ומערכת האמונות שלי
סנטר	כי אני יודעת שאני חיה ביקום שופע
עצם הבריח	אני בוחרת להגיד כן לשפע עכשיו
מתחת לזרוע	אני בוחרת לתת לשפע אור ירוק בחיי
על הראש	אני משחררת ומבטלת את כל החסימות שיש בי לשפע
גבה	ואני נותנת לשפע אור ירוק לזרום אל תוך חיי
צד העין	בקלות וללא מאמץ
מתחת לעין	אני אומרת "כן" לשפע
מתחת לאף	משחררת את כל הפחדים והספקות
סנטר	משחררת את כל השקרים שאני לא מספיק טובה ושלא מגיע לי
עצם הבריח	זה רק התנייה והרגל
מתחת לזרוע	שום דבר מזה אינו נכון
על הראש	אני נולדתי ישות שופעת
גבה	ואני אומרת כן לשפע בחיי
צד העין	אני מזמינה שפע אל תוך חיי
מתחת לעין	אני מרשה לו לזרום בקלות ובחופשיות
מתחת לאף	אני בוחרת להרגיש שופעת
סנטר	אני אומרת מאה אחוז כן לשפע
עצם הבריח	אני אומרת מאה אחוז כן לשפע
מתחת לזרוע	אני בוחרת להגיד כן לשפע
על הראש	אני מאפשרת לשפע להגיע עד אלי
גבה	מגיע לי לקבל את השירות הזה מהיקום
צד העין	יש מספיק לכולם
מתחת לעין	אני ראויה לשפע הזה
מתחת לאף	אני ראויה לשירות הזה
סנטר	אני ראויה לקבל ללא הגבלה וללא מעצורים
עצם הבריח	השפע זורם אלי כל הזמן בלי שאתאמץ בכלל
מתחת לזרוע	השפע מגיע אלי כי זאת זכותי המולדת
על הראש	יש מספיק שפע בשביל כולם
גבה	כשאני מאפשרת לשפע להגיע אלי
צד העין	אני מאפשרת ליקום להעניק לי את השירות שהוא רוצה להעניק לי
מתחת לעין	אני מאפשרת לשפע לבוא אלי בשמחה
מתחת לאף	אני אומרת כן לשפע והופכת את הכרטיס לירוק
סנטר	והשפע זורם אלי כל הזמן ללא הגבלה
עצם הבריח	השפע מגיע אלי בקלות ובשמחה
מתחת לזרוע	בכל מקום שאלך אני אומרת כן לשפע
על הראש	ומאפשרת לו לזרום בחופשיות וללא מאמץ אל תוך חיי

קחו נשימה עמוקה ושחררו את כל האנרגיה הישנה שחוסמת אתכם, ושוב, נשימה עמוקה ולשחרר – נהדר.

וכעת, תשאלו את עצמכם שוב: כשאתם אומרים כן לשפע איך זה מרגיש? שימו לב לשינוי במספר שבטח התרחש. 

תמשיכו לעשות את הטאפינג הזה עד שתגיעו ל-10.

אתם יכולים להפוך את זה למנטרה שלכם: "אני אומרת כן לשפע". דמיינו את הכרטיס הירוק. תכניסו את המשפט הזה לטלפון הנייד שלכם כתזכורת שתקפוץ לכם כל כמה שעות. ואם אתם מרגישים חסרי שפע ברגע מסויים – תזכרו את הכרטיס וממש דמיינו שאתם הופכים אותו עכשיו מאדום לירוק. ותכריזו לעצמכם: "אני אומרת כן לשפע". זה מיד משנה את מצב התודעה שלכם, מעלה את הרטט שלכם ומתקשר עם היקום – עם המלצרים של היקום – להביא את השפע עד אליכם.

ומצד שני תתחילו להיות מודעים לשפע שכבר קיים בחייכם. זה כמו שמלצר מגיע לשולחן שלכם ואתם אומרים לו תודה ומחייכים אליו. הוא ישמח לחזור ולשרת אתכם שוב ושוב. אז שימו לב לשפע שיש בחייכם ותכירו על כך תודה. ואז הוא יתגבר ויתגבר.

אני אומרת כן לשפע!!

קבלו חיבוק גדול ממני

וצעדו בשפע

איך לפרוץ את קוד השתיקה

שתיקה יפה לחכמים!

סייג לחכמה - שתיקה!

ולחלופין -

סתום ת'פה - מה אתה מבין?
תהי יפה ותשתקי!

ככה מחנכים אותנו מגיל צעיר. לשתוק!

יש פעמים שזה מועיל ונכון: עדיף לחשוב רגע על מה שרוצים להגיד לפני שסתם פולטים דברים שמתחרטים עליהם. ובהחלט חשוב וטוב לפתח את חוש ההקשבה לזולת, את הכבוד וההכלה - במקום שזה ראוי ונכון.

אבל - מה קורה לנו כשאנחנו בוחרים לשתוק בגלל סיבות אחרות?


מחיר השתיקה

כל הפעמים שבחרת לשתוק במקום לענות לבוס שלך (או לקולגה) שהעיר לך לא במקום, הקטין אותך, אולי ירד עליך, או לקח את הקרדיט שלך לעצמו, ואולי סתם לא משלם לך מספיק כסף...

כל הפעמים שבחרת לצחוק עם החבר'ה גם כשהם ירדו עליך, הקניטו אותך, העירו הערות ציניות או פוגעניות, או אפילו גילו לך בסוד ("רק בגלל שהם באמת חברים טובים") מה החבר או החברה הכי טובים שלך חושבים עליך מאחורי הגב...

כל הפעמים שחייכת ו"בלעת את הלשון" מול לקוחות דורשניים, כוחניים או סתם מעצבנים, וכל הפעמים שהורדת במחיר, נתת הנחה, עיגלת פינות  - רק כדי "לסגור עסקה"...

כל הפעמים שבחרת להתעלם מהערות פוגעות של בן/בת הזוג שלך, האחים שלך, קרובי משפחה, ההורים שלך או של בן/בת הזוג שלך...

כל הפעמים שסתמת את הפה ולא העזת להטיל ספק או לעמוד על שלך מול המורים שלך, המדריכים שלך, רופאים, פקידי בנק, ואפילו המוסכניק שלך...

והילדים שלנו - הם הרי מומחים בלגלות את הנקודות הכואבות והחלשות שלנו וללחוץ עליהן (ופשוט להוציא אותנו מדעתנו....) וכמה אנחנו צריכים להתאפק לפעמים ולא להוציא עליהם את כל התסכולים שצברנו במשך כל היום...

ולפעמים זה סתם נהג מעצבן שחתך אותך בגסות בכביש ועוד עשה תנועה מגונה לעברך והמשיך הלאה והשאיר אותך בהלם ובעצבים. ומה עושים עם זה עכשיו??

רגשות "טובים" ורגשות "רעים"

יותר מזה - מגיל צעיר מלמדים אותנו שיש רגשות "טובים" ויש רגשות "רעים". ומחנכים אותנו לשאוף לראשונים ולהתעלם לגמרי מהשניים. אם אנחנו שמחים, מאושרים, מאוהבים - יופי. אבל אם אנחנו פגועים, כועסים, מתוסכלים, עצובים, נעלבים - זה לא טוב. אסור להראות לאחרים שאנחנו מרגישים ככה וצריך כמה שיותר מהר להעלים את הרגשות האלה (על השפה הסודית של הרגשות ואיך בעצם כולם עוזרים לנו - אדבר בפעם אחרת).

אז מה בעצם אנחנו עושים? אנחנו בולעים את זה פנימה, שותקים ולא נותנים לדברים האלה לצאת החוצה. למדנו לשים על עצמנו מסיכות, להסתיר את הכאבים הפנימיים, להתעלם מהם ולהשתיק אותם.

אבל כל הדברים האלה שקורים לנו כל הזמן, זה כמו טיפות של רעל. עכשיו, אם זה היה קורה פעם ב.. אז בסדר. המערכת שלנו היתה יכולה להתמודד עם זה, לעכל ולשחרר החוצה בדרך טבעית. אבל בחברה המודרנית שאנחנו חיים בה, יש כל כך הרבה ציפיות וביקורת מסביבנו. אנחנו נתונים לכל כך הרבה לחץ וסטרס, וכל הזמן קורים דברים שמעוררים בנו את הפחדים, הכעסים, התסכולים, הביקורת וכל השאר וזה בעצם אומר שאנחנו "מורעלים" באופן שוטף ובכמויות גדולות כל יום כל הזמן. ויש גבול לכמה הגוף שלנו יכול לספוג.

בכל פעם שקורה משהו ואנחנו שותקים, לא עושים כלום ולא נותנים למחשבות ולרגשות שלנו לצאת החוצה, נוספת עוד שיכבה של "רעל" רגשי, וכל הרגשות האלה מצטברים ונערמים בתוכנו שיכבה אחר שיכבה, ולאט לאט מצרים את המעברים האנרגטיים בגוף (ממש כמו שכולסטרול שוקע בעורקים, מצר אותם ובסופו של דבר עלול ליצור חסימה). כל האנרגיה הדחוסה הזאת רוטטת ורועדת מבפנים, וכמו הר געש - בסופו של דבר זה חייב להתפרץ החוצה. וכשזה קורה - זה בדרך כלל הרסני.

זה יכול להתפרץ מגוף הרגש דרך דיכדוך, רגזנות, חוסר סבלנות ועד דיכאון, חרדות ופוביות;
זה יכול להתפרץ מהגוף הפיזי בצורת כאבים ומחלות: החל מכאבי ראש ומגרנות, כאבי גב, כאבי שרירים, דרך בעיות עיכול, אלרגיות, קשיי שינה, ועד למחלות כרוניות, התקפי לב וסרטן;
זה יכול להתפרץ מגוף השכל דרך חשיבת יתר, פרפקציוניזם, דחיינות, הימנעות וקיפאון שלא מאפשרים לנו להתקדם לעשות ולהגשים את עצמנו.

איך לפרוץ את קוד השתיקה?

איך אפשר לשחרר את הרגשות הכלואים האלה שיש בתוכנו ואת כל המשקעים שהם משאירים בנו, ואיך אפשר להוציא אותם החוצה ולתת להם ביטוי בלי שזה יהיה הרסני ופוגע (לא לאחרים ולא לנו)?

זה החלק הטוב של כל הסיפור. וכאן אני מגייסת שוב את הטכניקה שלא מפסיקה להדהים אותי בקלות ההפעלה שלה ובתוצאות המהירות שהיא מספקת: EFT או כמו שקוראים לה בסלנג: טאפינג (אם זה חדש לך - כאן אפשר למצוא את כל ההסבר על הטכניקה, איך זה עובד ואיך להפעיל אותה על עצמך בקלות ולהשיג תוצאות מדהימות).

בטכניקה הזאת, תוך כדי תיפוף על נקודות של מרידיאנים בגוף, אנחנו גם מדברים. והנה המפתח, שפורץ את קוד השתיקה. הדיבור הזה שאנחנו מאפשרים לעצמנו בשקט עם עצמנו, מאפשר לפרוק את כל מה שרצינו להגיד ולא אמרנו. את כל מה שאנחנו חושבים, מאמינים ומרגישים. את כל מה שהיינו רוצים להגיד ולא העזנו, בקיצור - את כל מה שרובץ בתוכנו ועד עכשיו לא מצאנו את הדרך להוציא החוצה.

דיבור ככלי של טיפול, שחרור וריפוי

זאת נקודה כל כך חשובה שאני חייבת להדגיש אותה: כשאנחנו עושים טאפינג, אנחנו בעצם מאפשרים לעצמנו מרחב של טיפול רגשי. המודעות שלנו ממוקדת בשחרור ובריפוי שלנו, ולכן נוצר סביבנו מרחב אנרגטי של ריפוי. זאת הסיבה שאפשר לדבר ולהוציא את כל הדברים השליליים מתוכנו החוצה והם לא יחזרו אלינו בתדר של "דומה מושך דומה" והם גם לא יפגעו באחרים. 

היקום אוסף את האנרגיות האלה ומתמיר אותן. ולכן אפשר ומותר להגיד הכל, אבל באמת הכל! מחשבות שליליות, רגשות חזקים, מותר אפילו לקלל (לא במובן של לאחל משהו רע לאחרים, אלא במובן של מילות תיאור: כמו "הבוס הב..-.....ה"). אם זה מה שמרגיש לך נכון כרגע, אם זה מה שבין כה וכה רץ לך בראש, אם זאת השפה שהדברים היו נאמרים בלי צנזורה ובלי חשבון - זה הזמן וזה המקום להוציא את זה בקול החוצה, לתת לזה ביטוי ולשחרר את זה ממך והלאה.

אבל אם לא נוח לך עם האנרגיות האלה - אפשר למצוא משפטים רכים יותר, כמו: 

חלק בתוכי כל כך כועס על הבוס הזה
חלק בתוכי "מאחל" לו ש.........
אני מרשה לעצמי להכיר את החלקים האלה ולתת ביטוי לכעס שיש בי עכשיו ולשחרר אותו.

ניקוי יומיומי ותחזוקה שוטפת

אני מתייחסת אל טאפינג כאל טכניקה של ניקוי רגשי. ובניקוי - כמו ניקוי - יש כמה דרגות: 
יש את ניקוי העומק שעושים פעם בכמה זמן (כמו סדר פסח או טיפול שורש בשיניים). זה נועד לטפל בטראומות מן העבר, באמונות יסוד, במצבים בהם חווים קושי, רוצים לשנות מציאות או חווים כאבים פיזיים מתמשכים וכו'.

ויש את הניקוי היומיומי השוטף. וכאן אני רוצה להתייחס דווקא לצד הזה של עבודת הניקוי הרגשי.

כמו לטאטא את הבית פעם ביום או כמו לצחצח שיניים או להתקלח. זה מנקה את השכבות העליונות שהצטברו במהלך היום. כששומרים על ניקיון יומיומי פשוט של כמה דקות, לא מצטברות שכבות עמוקות ולא נוצרים חסימות ותקיעויות. 

במובן הזה, אפשר לעשות טאפינג על מקרה נקודתי ממש סמוך לרגע שהוא קורה, או שאפשר לעשות ניקוי כללי בסוף היום על כל מיני דברים קטנים שקרו במהלך היום.

למשל הנהג המעצבן שחתך אותנו בכביש, אפשר ישר לבדוק איזה רגש עולה בנו (סביר להניח שכעס) ולתת מספר: כמה כעס מ-0 עד 10 יש בי עכשיו בגלל זה. 

לתופף על נקודת הקראטה ולהגיד 3 פעמים משפטים כמו: למרות הכעס שאני מרגישה בגלל האידיוט הזה שחתך אותי עכשיו, אני אוהבת, מקבלת וסולחת לעצמי באופן שלם ועמוק. 

ואז לעבור ברצף על הנקודות. 
אפשר להגיד בכל נקודה "הכעס הזה", ואפשר פשוט להגיד כל מה שבא לך להגיד (לשחרר את הלשון והגרון לגמרי :)) ובאמת, כמו שאמרתי - יש לך רשות להגיד חופשי כל מה שבא לך.

עוברים על כל הנקודות מהגבה ועד לקודקוד, ואני ממליצה לעשות כמה סבבים כאלה, עד שמרגישים שהכל נאמר, שהלהט ורמת הרגש כבר פחתו - ואז לעצור ולבדוק את המספר. נניח התחלנו עם כעס ברמה 8 ואחרי כמה סבבים בודקים ורואים שהוא ירד ל-3. וזה מצויין. נשאף שהוא ירד הכי קרוב ל-0 שאפשר.

זה השלב שאפשר לעשות סוויץ', ולצאת מהתדרים הנמוכים של הכעס ולבחור בתדרים גבוהים יותר של שקט, שלווה, בטחון, עוצמה, יציבות, רגיעה, שמחה, הנאה, סקרנות - וכל הרגשות האחרים.

בשלב הזה, אפשר להתחיל להגיד משפטים ממלאים (כל משפט על נקודה אחרת תוך כדי תיפוף): 
למשל:
אני משחררת את כל הכעס מתוכי. אני בוחרת להישאר שלווה למרות ההתנהגות של נהגים אחרים. אני מתמלאת בטחון ושלווה בכל פעם שאני נכנסת לאוטו שלי. אני בוחרת להתחבר אל שמחה וקלות וכו' ...

ושוב, אחר כמה סבבים לעצור ולבדוק - גם מה מידת הכעס האם הוא ירד עוד יותר או נעלם לגמרי, וגם מה חדש? אולי יש שמחה פתאום, או שלווה, או פשוט הקלה. כדאי לציין גם את זה באופן מודע - כדי לשים לב לרגשות הטובים שיש לנו ולא לתת להם לעבור כמובן מאליו.

אז מה היה לנו כאן היום?

דיברנו על ההרגל לשתוק, ולהתמלא ב"רעל" אנרגטי 
דיברנו על רגשות "טובים" ורגשות "רעים"
דיברנו על הדרך לפרוץ את השתיקה ולשחרר את הרעלים מתוכנו
דיברנו על לתת ביטוי ולשחרר את הרגשות ה"רעים"
ודיברנו על התחברות והתמלאות ברגשות ה"טובים"

ועכשיו - נשאר לך רק להתחיל לעשות. וזה כבר פשוט וקל :)

ואני יכולה סוף סוף לשתוק קצת :)

אבל שנייה לפני, רק רציתי להגיד, שבאמת חשוב לי לשמוע ממך מה דעתך על מה שכתבתי כאן, ובעיקר - איך זה עזר לך. אז קדימה, לענות לי כאן בתגובות. תודה!

ועד הפעם הבאה
חיבוק גדול ממני

גוני

קבלת החלטות - איך לקבל את ההחלטה הנכונה?

בכל יום אנחנו מקבלים אין-ספור החלטות. 

החיים שלנו מורכבים מאלפי רגעים של בחירות. החל ממה ללבוש, מה לאכול (איזו גלידה לבחור), מה להגיד, וכלה במה ללמוד, במה לעסוק, עם מי להתחתן, איפה לגור – בחירות קטנות וגדולות.

בכל בחירה שאנחנו מקבלים בכל רגע נתון, מתחולל למעשה "קמפיין בחירות". תמיד ישנם כמה מועמדים ותמיד בסוף מועמד כלשהו זוכה ברוב, ואנחנו בוחרים בו.

בזמן האחרון אני פוגשת הרבה מאוד אנשים, שממש מתקשים לקבל החלטות. יש תחושה של עודף מידע שמערפל את החושים. לא יודעים למה להקשיב, ולא סומכים על עצמם שידעו לקבל את ההחלטה הנכונה. ויחד עם זה מתעוררת תחושת ההחמצה והפספוס שאולי מה שמסתתר "מאחורי וילון מס' 2" שווה יותר מאשר הבחירה ב"וילון מס' 1".

למה קשה לנו לקבל החלטות?

זה נעוץ בילדות שלנו. בילדותנו, קיבלנו פידבק על כל בחירה שעשינו. ההורים והמורים הגדירו לנו: זה טוב – זה לא. ולמדנו לרצות אחרים. לבחור בחירות שמתאימות לציפיות של ההורים והמורים שלנו, ולאו דווקא בחירות שמשקפות את מה שמתאים לנו. אנחנו כל כך מפחדים משיפוטיות ומדחייה, ועל פי רוב בוחרים בדבר שיביא לתמיכה בנו וימנע שיפוטיות או כעס עלינו.

עוד דבר שמקשה עלינו לקבל החלטות אלו האמונות הפנימיות הסותרות שיש לנו לגבי הדבר שאנחנו מתלבטים לגביו. למשל, אם יש לנו תשוקה ורצון להרוויח יותר כסף, אבל יש אמונה פנימית שצריך להסתפק במועט (כי ככה אמרו לנו ההורים שלנו), במקרה כזה, במקום לקבל החלטה שתהדהד את טובתנו הגבוהה יותר (למשל, להגיש מועמדות למשרה בכירה עם שכר הולם), האנרגיה שלנו מתכווצת - בהתאם לאמונה המקטינה - ונקבל החלטה ששומרת אותנו במקום קטן ומכווץ (נשאר במשרה המוכרת והבטוחה עם משכורת נמוכה יותר).

ודבר נוסף שמקשה עלינו כשאנחנו באים לעשות בחירה, זה הפחד לעשות שגיאות או טעויות, ויותר מזה, קשה לנו עם המחשבה מה יגידו על זה אחרים. איך הם יגיבו, ואיך הם ישפטו אותנו. הפחד מלעשות טעות הוא פחד משתק ומקפיא, ועל פי רוב גורם לנו להימנע מלקבל החלטה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי. ואם נקבל החלטה – היא תבוא ממקום קטן, מבחירה ללכת על בטוח או לקחת כמה שפחות סיכונים, ומראש בחירה כזאת לא מהדהדת את טובתנו הגבוהה יותר.

אז מה עושים?

איך נוכל לבחור בחירה שבאמת מהדהדת את טובתנו הגבוהה ביותר ומשקפת את האני האותנטי שלנו? איך נלמד להקשיב לאינטואיציה שלנו?

קודם כל, בשביל זה אנחנו זקוקים לשקט. להיות בשקט עם עצמנו עם המחשבות והרגשות שלנו. להתכנס פנימה במקום להתבונן החוצה כל הזמן.

לשאול את עצמנו: מה נכון לי? מה טוב לי? מה אני רוצה? 

ברגע שמתחילים לשאול את השאלות האלה מתחילות לבוא תשובות וגם מתחילים להתעורר ספיקות, פקפוקים וחששות. וזה בסדר, זה חלק מהתהליך. כדאי אולי לרשום לעצמך את מה שעולה – גם הרצונות שלך וגם הספקות והחששות שעולים. זה שלב ראשון שמעלה את הדברים מהתת-מודע אל המודע – והמודעות מתעוררת.

בשלב השני, נושמים נשימה עמוקה ומתחברים אל התדרים הגבוהים יותר של היקום. בהתבוננות מנקודת מבט גבוהה יותר אנחנו זוכרים שביקום אין טעות. אין שגיאה. אין נכון ולא-נכון יש רק הזדמנויות לחוות חוויות, להתנסות, להתאמן - ולראות איזו תוצאה תבוא.

כל בחירה מביאה התנסות וחוויה. כל התנסות היא הזדמנות ללמידה, לצמיחה ולהתחזקות. גם אם התוצאה בסוף לא תהיה התוצאה שרצינו – זכינו ללמוד המון בדרך. ברגע שאנחנו זוכרים שאין טעות, הלחץ סביב קבלת ההחלטה יורד, ונוכל לקבל החלטה ממקום שקט, רגוע ובטוח יותר.

ובשלב השלישי, אני אוהבת לעשות תהליך של EFT (אם העבודה עם EFT לא מוכרת לך, אפשר ללמוד עליה כאן) שגם מרגיע את מנגנוני הסטרס בגוף שלנו, ועוזר לנו לקבל החלטות ללא לחץ, גם מנטרל אמונות תוקעות שיש לנו ומחבר אותנו לאמונות חדשות ומקדמות, וגם מחבר אותנו אל התת-מודע ואל האינטואיציה הפנימית שלנו ועוזר לנו לקבל החלטה מחיבור אל האני-הגבוה יותר שלנו, החלטה שמהדהדת את טובתנו הגבוהה ביותר.

תיכף נעשה תהליך כזה ביחד, אבל לפני כן, אני מזמינה אותך לחשוב על משהו שיש לך התלבטות לגביו והיית רוצה לקבל החלטה, לעשות בחירה לגביו. כדאי לרשום את הנושא הזה על דף במשפט אחד.

ועכשיו קחו נשימה עמוקה ותוציאו את האוויר לאט לאט, ונתחיל לתופף ולהכריז (אני כותבת בלשון נקבה ואתם כבר תעשו את ההתאמה, סומכת עליכם):

נקודת הקראטה: למרות שאני חוששת ממה שאחרים יחשבו עלי, אני בוחרת לסמוך על עצמי ועל האינטואיציה שלי עכשיו.

נקודת הקראטה: למרות שאני לא בטוחה לאן אני הולכת עכשיו, זה בטוח בשבילי לנוע קדימה ולהתחבר אל החלומות והתשוקות שלי.

נקודת הקראטה: למרות שאני לא בטוחה לגבי קבלת החלטות חדשות, אני לומדת  לסמוך על עצמי ולהקשיב לקולי עכשיו.

משפטי ניקוי

גבה: אני מרגישה מבולבלת
צד העין: מה אם אעשה טעות

מתחת לעין: מה אם אלך בדרך לא נכונה.
מתחת לאף: מה הם יגידו?

סנטר: איך הם יגיבו?

עצם הבריח: אני מפחדת שישפטו אותי

מתחת לזרוע: אני חוששת שיעבירו עלי ביקורת

מעל הראש: אני לא יודעת מה לבחור

גבה: כל הבלבול הזה

צד העין: כל האפשרויות שעומדות בפני

מתחת לעין: איך אוכל לדעת מה הבחירה הנכונה

מתחת לאף: איך אדע שאני לא עושה טעות

סנטר: אם רק הייתי יודעת מה התשובה הנכונה

עצם הבריח: אני לא יודעת איך להתקדם קדימה

מתחת לזרוע: אני מפחדת שיעבירו עלי ביקורת ושישפטו אותי

מעל הראש: אני חוששת ממה שאחרים יחשבו עלי

גבה: אני רוצה שיאהבו אותי

צד העין: אני זקוקה לחיזוקים חיוביים

מתחת לעין: אני חוששת מביקורת ומעשיית טעויות

מתחת לאף: אז אני נמנעת מלקבל החלטה

סנטר: כדי להימנע מלעשות טעות

עצם הבריח: אני מעדיפה להתפשר על בינוניות

מתחת לזרוע: אני מעדיפה לעשות מה שהם מצפים ממני

מעל הראש: ואני שואלת עכשיו, האמנם?

משפטי שינוי ומילוי

גבה: אני בוחרת עכשיו לשנות את זה

צד העין: אני בוחרת לשחרר את האמונות התוקעות והמקטינות

מתחת לעין: שמונעות ממני מלחיות את החלומות שלי

מתחת לאף: אני בוחרת  לשחרר את כל מה שמשאיר אותי תקועה

סנטר: אני בוחרת לשחרר את הפחד מביקורת ושיפוטיות

עצם הבריח: אני בוחרת לשחרר את החשש ממה שאחרים חושבים עלי.

מתחת לזרוע: אני משחררת את דפוס הבינוניות.

מעל הראש: אני משחררת את דפוס ההתפשרות על פחות

גבה: אני משחררת את הדפוסים האלה מכל התאים בגופי

צד העין: אני בוחרת להתחבר אל המטרה הגבוהה ביותר שלי

מתחת לעין: אני בוחרת להתחבר אל האמת הפנימית שלי

מתחת לאף: אני מתחברת עכשיו אל האינטואיציה שלי

סנטר: אני מקשיבה לאמת הפנימית שלי

עצם הבריח: אני מהדהדת את טובתי הגבוהה ביותר

מתחת לזרוע: זה מוגן ובטוח להקשיב לקול הפנימי שלי

מעל הראש: אני סומכת על עצמי ומרשה לעצמי לעשות את הבחירות שנכונות לי

גבה: אני מקבלת החלטות בקלות ובשמחה

צד העין: אני מקבלת החלטות שמהדהדות את האמת שלי

מתחת לעין: הבחירות שלי מתואמות למטרה הגבוהה שלי

מתחת לאף: אני חיה בשלום עם עצמי ועם הבחירות שלי

סנטר: אני פתוחה לצמיחה רוחנית ואישית

עצם הבריח: אני מתחברת ליצירתיות שלי

מתחת לזרוע: אני מקבלת את כל התמיכה שאני זקוקה לה

מעל הראש: אני מתקדמת וצומחת בביטחון ובשלווה והכל בסדר

וקחו נשימה עמוקה. ועכשיו הניחו 2 ידיים על צ'אקרת הלב והקשיבו למה שעולה בתוככם לגבי הנושא שהתלבטתם עליו.

אולי יעלו זיכרונות, או תובנות, מחשבות או רגשות. כדאי לרשום אותם על הדף ולהמשיך לעבוד עליהם אם צריך. ואולי פשוט התשובה תתבהר לכם ותרגישו שזה הדבר הנכון. ואז פשוט לכו על זה!

העבודה הזאת היא סוג של כושר. ככל שעושים יותר, זה הופך להיות קל יותר. גם תהליך של קבלת החלטות נעשה קל יותר ככל שעובדים עם התהליך המודרך, מנקים את החסמים ומתחברים אל האינטואיציה הפנימית.

אז עכשיו הגיע תורך: זה המקום לשתף – כאן בתגובות - איך התהליך עזר לך, האם יש לך דרך משלך לקבל החלטות? ומה עוזר לך לבחור? 

תודה על השיתוף

וחיבוק גדול ממני

גוני