1 באפריל 2018

החופש להיות מי שאני

הרהורים על חופש:
עם יד על הלב - עד כמה אתם מרגישים חופשיים? וכשאני אומרת חופשיים אני מתכונת לחופש להיות מי שאתם. להגיד את מה שאתם באמת חושבים, לעשות את מה שאתם באמת רוצים, להגשים את החלומות שלכם? בדרך כלל רוב האנשים לא מרשים לעצמם להיות מי שהם. חינכו אותנו להתחשב באחרים, לרצות אחרים, לעצור את עצמנו או להקטין את עצמנו מול אחרים, לוותר לאחרים ולשים את עצמנו בסוף הרשימה, אחרונים בתור. אנחנו מוותרים על עצמנו ומתפשרים על עבודה לא מספקת, על שכר לא הולם, על מערכות יחסים פוגעות או מקטינות או חסרות, ועל הרגלים שעוזרים לנו לטשטש את העובדה שאנחנו לא מקשיבים לעצמנו (כמו לבהות בטלויזיה או במסכים אחרים, לאכול יתר על המידה וכו'). ונשאלת השאלה: למה זה קורה? מה גורם לנו להתחבא ולהסתתר ולוותר על עצמנו? והתשובה, על פי רוב נעוצה בתחושה של פחד או חוסר ביטחון להיות מי שאני. חוויות הילדות שלנו גורמות לנו להאמין שזה לא בטוח להשמיע את קולנו, להיות מי שאנחנו, להתבלט ולזהור. אולי אמרנו משהו כשהיינו ילדים וצחקו עלינו. אולי לבשנו בגד שאהבנו ומישהו העיר שזה מכוער. אולי כינו אותנו בשמות כמו: טיפש או קטנה כשהבענו את דעתנו ואולי שמענו את המבוגרים בחיינו יורדים זה על זה או לא מכבדים זה את הדעה של זה ולמדנו שזה מסוכן להשמיע את דעתנו. היום יותר מתמיד אנחנו חיים בחברה ביקורתית והשוואתית. כאילו אנחנו בתוכנית ריאליטי ובכל רגע אנחנו מועמדים להדחה. וחלקים בתוכנו פשוט מרגישים שזה לא מוגן ולא בטוח להיות מי שאנחנו. אז או שאנחנו מנסים לחקות דמויות אחרות או שאנחנו מסתתרים. אז מה עושים עם זה? אני כמובן, נעזרת בטאפינג EFT כדי לשחרר את החסימות הרגשיות סביב הנושא. אפשר להגיד בקול רם: "זה לא בטוח להיות מי שאני" ולבדוק מ-0 עד 10 עד כמה זה נכון עבורכם. 0 אומר שזה בכלל לא נכון ו-10 אומר שזה לגמרי נכון. זאת האמת לאמיתה. תבדקו גם איזה רגש עולה לכם כשאתם חושבים על זה (עצב, כעס, צער, בושה, חרטה....) וגם איך זה מרגיש לכם בגוף (התכווצות בבטן, סכין בלב, לחץ בראש....) ואז אפשר לעשות תהליך מסודר לשחרור הרגשות האלה והאמונה המגבילה הזאת על ידי כך שתבינו למה זה מרגיש לכם לא בטוח, ותשנו את תחושת הביטחון שלכם לגבי עצמכם. הנה תהליך שיכול לעזור לכם להתחיל. תמיד כדאי ורצוי להוסיף את המילים שלכם, את מה שרץ לכם בראש, את מה שעולה לכם מסיפורי החיים האישיים שלכם. ככל שתאפשרו לעצמכם לחקור את העבר שלכם ולהיות ספציפיים יותר - כך התוצאות יהיו משמעותיות יותר.
קראטה: למרות שזה לא בטוח להיות מי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק למרות שזה לא בטוח להיות מי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק למרות שחלק ממני מתנגד למי שאני, אני מקבלת את עצמי באופן שלם ועמוק גבה: זה לא בטוח להיות מי שאני
צד העין: זה אף פעם לא היה בטוח מתחת לעין: חלק בתוכי לא מרגיש בטוח מתחת לאף: אני אפילו לא יודעת מי אני סנטר: מי אני באמת? עצם הבריח: האם זה בטוח להיות מי שאני? צד הגוף: למה זה לא בטוח? מעל הראש: מה יקרה אם אהיה מי שאני? גבה: זה לא בטוח להיות מי שאני צד העין: כל הפחדים סביב להיות מי שאני מתחת לעין: כל הפחדים האלה מתחת לאף: כל ההתנהגויות הנרכשות האלה סנטר: כל המסכות שאני שמה על עצמי עצם הבריח: מי אני? צד הגוף: מי אני רוצה להיות? מעל הראש: זה מתחיל להיות קצת יותר בטוח גבה: להיות מי שאני צד העין: איך זה ירגיש לו הייתי בטוחה? מתחת לעין: איך אני ארגיש אם זה היה בטוח להיות מי שאני? מתחת לאף: אני בוחרת להרגיש בטוחה סנטר: אני בוחרת להרגיש בטוחה להיות מי שאני עצם הבריח: אני בוחרת בטחון צד הגוף: אני בטוחה בגוף שלי מעל הראש: אני בטוחה להיות מי שאני. קחו נשימה עמוקה, ושחררו את האוויר. ושימו לב, מה השתנה במספר שנתתם קודם, ובהרגשה שהיתה לכם? ובעיקר - שימו לב מה עולה לכם? שאלנו כאן שאלות חשובות, תנו לעצמכם זמן של שקט להקשיב ולתת לתשובות לעלות. כדאי לכם לרשום אותן לעצמכם ולעבוד עם התשובות שעלו. אלו מפתחות חשובים שיעזרו לכם לשחרר דברים שהיוו מחסום לעצמכם. המטרה כמובן היא להרגיש בסופו של דבר שזה מוגן ובטוח להיות מי שאני. להשמיע את קולי ולהביא את מלוא אורי לידי ביטוי. לאפשר לעצמי לצמוח, להשתנות, לגדול, לבלוט, להשיג ולהגשים את כל מה שמגיע לי - וזה החופש האמיתי! חג שמח גוני

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

25 בספטמבר 2017

איך לאפשר לעצמך שנה טובה יותר

בימים אלה בוודאי קיבלתם המון ברכות לשנה החדשה...
כשהברכות נשלחות אלינו לא תמיד זה מחלחל פנימה ובאמת נספג. הרבה פעמים אנחנו מונעים בעצמנו את כל הטוב הזה מלהתגשם בחיינו.

למה? כי יש בתוכנו חלקים שמאמינים שאולי לא מגיע לנו, או שאנחנו לא מספיק, או שלא עבדנו קשה מדי בשביל זה...
אז המתנה שלי אליכם לשנה החדשה זה תהליך של טאפינג לניקוי כל החסימות הפנימיות שאולי מונעות מכם לקבל את שפע הברכות ולאפשר להם להתקיים ולהתגשם בחייך.
להאזנה לתהליך המוקלט >>> לחצו כאן
ועכשיו כשהנתיב פתוח ואין חסימות אני יכולה לברך אותך:
שתהיה לך שנה נהדרת מלאת שמחה, בריאות, אושר הנאה, סיפוק, הגשמה עצמית, אהבה והרבה שפע. חיבוק גדול 
גוני נ.ב. תעבירו את הקישור הזה הלאה ביחד עם הברכות שלכם, ותראו את ההבדל :)

12 בדצמבר 2016

להגיד "כן" לשפע שהיקום מציע



חלק גדול מהידע שלי מגיע בתקשור, אבל הרבה מאוד ידע מגיע אלי דרך ספרים, הרצאות, וובינרים ומידע שמגיע ממנטורים ומדריכים ארציים לגמרי :)
יש שפע של ידע בכל התחומים ובכל רחבי הרשת – גם להתחבר לשפע הידע זה להיות מחוברים לשפע.

באחת ההרצאות האינטרנטיות שמעתי את הסיפור מעורר ההשראה הבא, ואני מביאה את זה היום לכאן ביחד עם התובנה המדהימה שאותה מנטורית קיבלה, כי זה דימוי משנה חיים. אני יודעת שאצלי זה הפיל אסימונים ענקיים של תובנה לגבי המוכנות שלי לקבל שפע.

אותה מנטורית (וסליחה שאני לא זוכרת את שמה אבל אני זוכרת את המסר שלה – וזה מה שחשוב) סיפרה שהיא ביקרה במסעדה מאוד ידועה בברזיל, שם מגישים שפע של בשרים מכל הסוגים והמינים. המלצרים מגישים את הבשרים ישירות לשולחן בשיפודי ענק, או בגושי בשר גדולים על מגשים. הם מסתובבים כל הזמן בין השולחנות ומציעים את סוגי הבשר השונים, פורסים ומערימים אותו ישירות על הצלחת. השפע זורם כל הזמן, ההיצע עצום ורב והשירות המופלא מביא את הבשר עד אליך מבלי שתצטרך לטרוח בכלל.

אבל מה עושה לקוח שלא רוצה לאכול בשר? או לקוח שאכל כבר כדי שובע ולא רוצה עוד? לא נעים שמלצרים מגיעים ומציעים שוב ושוב והוא כבר מלא (או צמחוני, כמו שהמנטורית ההיא היתה)? וגם מתוך רצון להקל על המלצרים ולחסוך זמן וטירחה – בעלי המקום המציאו שיטה נפלאה. לכל לקוח יש כרטיס עם שני צדדים. צד ירוק וצד אדום. כאשר הלקוח מעוניין לקבל בשר הוא מניח את הכרטיס כשהצד הירוק כלפי מעלה וזה אומר כן! וכאשר הוא לא מעוניין בבשר הוא מניח את הכרטיס כשהצד האדום כלפי מעלה וזה אומר לא!

והמלצרים, כשהם רואים כרטיס ירוק הם ניגשים עד ללקוח, ומציעים לו מן השפע שלהם שוב ושוב. הלקוח רק יושב וכל השירות כל הטוב מגיע עד אליו.
אבל כשהמלצרים רואים כרטיס אדום הם נמנעים מלהגיע אל הלקוח. כך הם לא מציקים לו וגם לא מבזבזים זמן ואנרגיה מיותרים.

המנטורית שסיפרה את הסיפור חוותה התגלות באותה מסעדה. פתאום היא הבינה שכך בדיוק עובד היקום. זוהי אנלוגיה לשפע. וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להפוך את הכרטיס ל"כן".

ביקום יש שפע בלתי נדלה הרי. ואנחנו מסתובבים עם כרטיסים בתוכנו. אבל מה, אצל רובנו הכרטיסים הפוכים עם הצד האדום כלפי מעלה. אנחנו מאותתים ליקום שאנחנו לא מעוניינים שהוא יגיש לנו מהשפע שלו, ולכן השפע לא מגיע.

ולא משנה כרגע מה הסיבה שהפכנו את הכרטיס לאדום. האם זה נובע מתחושה שלא מגיע לנו שישרתו אותנו או שלא מגיע לנו שזה יבוא אלינו בקלות (צריך לעבוד קשה בשביל שפע) או שאין מספיק (אם המלצר יגיש לי אז למישהו אחר יחסר ) יש המון אמונות וסיבות למה הפכנו את הכרטיס שלנו לאדום. אבל זאת המציאות. הכרטיס אדום והשפע לא זורם אלינו.

ובאותה מידה אנחנו יכולים לבחור להפוך את הכרטיס שלנו לירוק ולאותת לקיום כן: אני מעוניין לקבל מהשפע שלך עכשיו. בוא עד אלי ותגיש אותו אלי. זה מגיע לי, זה נכון, אני ראוייה לשפע, בדיוק כמו לקוח שיושב במסעדה ויודע שזכותו לקבל את השירות הזה.

המהפך הזה במיינדסט – במצב התודעה הוא פשוט מדהים, ואתם יכולים לעשות את זה גם. 

הכנתי כאן תהליך פשוט של EFT שמשמעותו להגיד כן לשפע. ולהיפטר מכל הסיפורים, מערכות האמונות, המחשבות שאנחנו לא מספיק טובים, לא ראויים, שזה לא בטוח או שאין מספיק – כל מה שעוצר אתכם מלחוות שפע.

אז מה שאני מזמינה אתכם עכשיו לעשות זה לרשום בסולם של 0 עד 10 עד כמה אתם מרגישים פתוחים לקבל שפע. 

כשאתם אומרים "כן" לשפע – עד כמה זה מרגיש אמת עבורכם. כש-10 אומר שכן, הכל פתוח, אתם ממש מרגישים שהכל מגיע אליכם, שזה ראוי ונכון וזורם ומתאים ו-0 אומר שלא. אין כלום. שום דבר לא מגיע הפכתם את הכרטיס לאדום!

רשמו את המספר שלכם, כדי שנוכל לעקוב אחרי השינויים. אם אתם לא מכירים את הטכניקה שנקראת EFT - תוכלו להכיר אותה כאן. ומי שמכיר, יכול פשוט להתחיל מנקודת הקראטה ולעקוב אחרי הרצף הבא: (התהליך רשום בלשון נקבה ואני סומכת על הגברים שיעשו את ההתאמה נדרשת :))


נקודת קראטה
למרות שאני אומרת לא לשפע, אני מוכנה להפוך את הכרטיס שלי לכן ומזמינה שפע אל תוך חיי ואני אוהבת ומקבלת את כל כולי באופן שלם ועמוק
נקודת קראטה
למרות שאני חוסמת שפע, אני מוכנה לאפשר לו לגמרי לזרום אל תוך חיי בקלות וללא מאמץ, ואני מקבלת ואוהבת את עצמי כמו שאני
נקודת קראטה
למרות שאני חוסמת שפע, אני מוכנה לזרוק את כל החסימות האלה, ולבטל אותם כדי לאפשר לשפע לזרום ללא מאמץ אל תוך חיי אני אומרת כן לשפע כאן ועכשיו! ואני מקבלת אוהבת ומכבדת את עצמי כאן ועכשיו.
גבה 
אני אומרת כן לשפע
צד העין
אני משחררת את כל החסימות
מתחת לעין
אני אומרת לא כל כך הרבה זמן
מתחת לאף
וזה כל הפחדים החששות ומערכת האמונות שלי
סנטר
כי אני יודעת שאני חיה ביקום שופע
עצם הבריח
אני בוחרת להגיד כן לשפע עכשיו
מתחת לזרוע
אני בוחרת לתת לשפע אור ירוק בחיי
על הראש
אני משחררת ומבטלת את כל החסימות שיש בי לשפע
גבה 
ואני נותנת לשפע אור ירוק לזרום אל תוך חיי
צד העין
בקלות וללא מאמץ
מתחת לעין
אני אומרת "כן" לשפע
מתחת לאף
משחררת את כל הפחדים והספקות
סנטר
משחררת את כל השקרים שאני לא מספיק טובה ושלא מגיע לי
עצם הבריח
זה רק התנייה והרגל
מתחת לזרוע
שום דבר מזה אינו נכון
על הראש
אני נולדתי ישות שופעת
גבה 
ואני אומרת כן לשפע בחיי
צד העין
אני מזמינה שפע אל תוך חיי
מתחת לעין
אני מרשה לו לזרום בקלות ובחופשיות
מתחת לאף
אני בוחרת להרגיש שופעת
סנטר
אני אומרת מאה אחוז כן לשפע
עצם הבריח
אני אומרת מאה אחוז כן לשפע
מתחת לזרוע
אני בוחרת להגיד כן לשפע
על הראש
אני מאפשרת לשפע להגיע עד אלי
גבה 
מגיע לי לקבל את השירות הזה מהיקום
צד העין
יש מספיק לכולם
מתחת לעין
אני ראויה לשפע הזה
מתחת לאף
אני ראויה לשירות הזה
סנטר
אני ראויה לקבל ללא הגבלה וללא מעצורים
עצם הבריח
השפע זורם אלי כל הזמן בלי שאתאמץ בכלל
מתחת לזרוע
השפע מגיע אלי כי זאת זכותי המולדת 
על הראש
יש מספיק שפע בשביל כולם
גבה 
כשאני מאפשרת לשפע להגיע אלי 
צד העין
אני מאפשרת ליקום להעניק לי את השירות שהוא רוצה להעניק לי
מתחת לעין
אני מאפשרת לשפע לבוא אלי בשמחה
מתחת לאף
אני אומרת כן לשפע והופכת את הכרטיס לירוק
סנטר
והשפע זורם אלי כל הזמן ללא הגבלה
עצם הבריח
השפע מגיע אלי בקלות ובשמחה
מתחת לזרוע
בכל מקום שאלך אני אומרת כן לשפע
על הראש
ומאפשרת לו לזרום בחופשיות וללא מאמץ אל תוך חיי


קחו נשימה עמוקה ושחררו את כל האנרגיה הישנה שחוסמת אתכם, ושוב, נשימה עמוקה ולשחרר – נהדר.

וכעת, תשאלו את עצמכם שוב: כשאתם אומרים כן לשפע איך זה מרגיש? שימו לב לשינוי במספר שבטח התרחש. 

תמשיכו לעשות את הטאפינג הזה עד שתגיעו ל-10.

אתם יכולים להפוך את זה למנטרה שלכם: "אני אומרת כן לשפע". דמיינו את הכרטיס הירוק. תכניסו את המשפט הזה לטלפון הנייד שלכם כתזכורת שתקפוץ לכם כל כמה שעות. ואם אתם מרגישים חסרי שפע ברגע מסויים – תזכרו את הכרטיס וממש דמיינו שאתם הופכים אותו עכשיו מאדום לירוק. ותכריזו לעצמכם: "אני אומרת כן לשפע". זה מיד משנה את מצב התודעה שלכם, מעלה את הרטט שלכם ומתקשר עם היקום – עם המלצרים של היקום – להביא את השפע עד אליכם.

ומצד שני תתחילו להיות מודעים לשפע שכבר קיים בחייכם. זה כמו שמלצר מגיע לשולחן שלכם ואתם אומרים לו תודה ומחייכים אליו. הוא ישמח לחזור ולשרת אתכם שוב ושוב. אז שימו לב לשפע שיש בחייכם ותכירו על כך תודה. ואז הוא יתגבר ויתגבר.

אני אומרת כן לשפע!!

קבלו חיבוק גדול ממני

וצעדו בשפע


30 ביולי 2016

איך לפרוץ את קוד השתיקה

שתיקה יפה לחכמים!
סייג לחכמה - שתיקה!

ולחלופין -

סתום ת'פה - מה אתה מבין?
תהי יפה ותשתקי!

ככה מחנכים אותנו מגיל צעיר. לשתוק!

יש פעמים שזה מועיל ונכון: עדיף לחשוב רגע על מה שרוצים להגיד לפני שסתם פולטים דברים שמתחרטים עליהם. ובהחלט חשוב וטוב לפתח את חוש ההקשבה לזולת, את הכבוד וההכלה - במקום שזה ראוי ונכון.

אבל - מה קורה לנו כשאנחנו בוחרים לשתוק בגלל סיבות אחרות?


מחיר השתיקה

כל הפעמים שבחרת לשתוק במקום לענות לבוס שלך (או לקולגה) שהעיר לך לא במקום, הקטין אותך, אולי ירד עליך, או לקח את הקרדיט שלך לעצמו, ואולי סתם לא משלם לך מספיק כסף...

כל הפעמים שבחרת לצחוק עם החבר'ה גם כשהם ירדו עליך, הקניטו אותך, העירו הערות ציניות או פוגעניות, או אפילו גילו לך בסוד ("רק בגלל שהם באמת חברים טובים") מה החבר או החברה הכי טובים שלך חושבים עליך מאחורי הגב...

כל הפעמים שחייכת ו"בלעת את הלשון" מול לקוחות דורשניים, כוחניים או סתם מעצבנים, וכל הפעמים שהורדת במחיר, נתת הנחה, עיגלת פינות  - רק כדי "לסגור עסקה"...

כל הפעמים שבחרת להתעלם מהערות פוגעות של בן/בת הזוג שלך, האחים שלך, קרובי משפחה, ההורים שלך או של בן/בת הזוג שלך...

כל הפעמים שסתמת את הפה ולא העזת להטיל ספק או לעמוד על שלך מול המורים שלך, המדריכים שלך, רופאים, פקידי בנק, ואפילו המוסכניק שלך...

והילדים שלנו - הם הרי מומחים בלגלות את הנקודות הכואבות והחלשות שלנו וללחוץ עליהן (ופשוט להוציא אותנו מדעתנו....) וכמה אנחנו צריכים להתאפק לפעמים ולא להוציא עליהם את כל התסכולים שצברנו במשך כל היום...

ולפעמים זה סתם נהג מעצבן שחתך אותך בגסות בכביש ועוד עשה תנועה מגונה לעברך והמשיך הלאה והשאיר אותך בהלם ובעצבים. ומה עושים עם זה עכשיו??

רגשות "טובים" ורגשות "רעים"

יותר מזה - מגיל צעיר מלמדים אותנו שיש רגשות "טובים" ויש רגשות "רעים". ומחנכים אותנו לשאוף לראשונים ולהתעלם לגמרי מהשניים. אם אנחנו שמחים, מאושרים, מאוהבים - יופי. אבל אם אנחנו פגועים, כועסים, מתוסכלים, עצובים, נעלבים - זה לא טוב. אסור להראות לאחרים שאנחנו מרגישים ככה וצריך כמה שיותר מהר להעלים את הרגשות האלה (על השפה הסודית של הרגשות ואיך בעצם כולם עוזרים לנו - אדבר בפעם אחרת).

אז מה בעצם אנחנו עושים? אנחנו בולעים את זה פנימה, שותקים ולא נותנים לדברים האלה לצאת החוצהלמדנו לשים על עצמנו מסיכות, להסתיר את הכאבים הפנימיים, להתעלם מהם ולהשתיק אותם.

אבל כל הדברים האלה שקורים לנו כל הזמן, זה כמו טיפות של רעל. עכשיו, אם זה היה קורה פעם ב.. אז בסדר. המערכת שלנו היתה יכולה להתמודד עם זה, לעכל ולשחרר החוצה בדרך טבעית. אבל בחברה המודרנית שאנחנו חיים בה, יש כל כך הרבה ציפיות וביקורת מסביבנו. אנחנו נתונים לכל כך הרבה לחץ וסטרס, וכל הזמן קורים דברים שמעוררים בנו את הפחדים, הכעסים, התסכולים, הביקורת וכל השאר וזה בעצם אומר שאנחנו "מורעלים" באופן שוטף ובכמויות גדולות כל יום כל הזמן. ויש גבול לכמה הגוף שלנו יכול לספוג.

בכל פעם שקורה משהו ואנחנו שותקים, לא עושים כלום ולא נותנים למחשבות ולרגשות שלנו לצאת החוצה, נוספת עוד שיכבה של "רעל" רגשי, וכל הרגשות האלה מצטברים ונערמים בתוכנו שיכבה אחר שיכבה, ולאט לאט מצרים את המעברים האנרגטיים בגוף (ממש כמו שכולסטרול שוקע בעורקים, מצר אותם ובסופו של דבר עלול ליצור חסימה). כל האנרגיה הדחוסה הזאת רוטטת ורועדת מבפנים, וכמו הר געש - בסופו של דבר זה חייב להתפרץ החוצה. וכשזה קורה - זה בדרך כלל הרסני.

זה יכול להתפרץ מגוף הרגש דרך דיכדוך, רגזנות, חוסר סבלנות ועד דיכאון, חרדות ופוביות;
זה יכול להתפרץ מהגוף הפיזי בצורת כאבים ומחלות: החל מכאבי ראש ומגרנות, כאבי גב, כאבי שרירים, דרך בעיות עיכול, אלרגיות, קשיי שינה, ועד למחלות כרוניות, התקפי לב וסרטן;
זה יכול להתפרץ מגוף השכל דרך חשיבת יתר, פרפקציוניזם, דחיינות, הימנעות וקיפאון שלא מאפשרים לנו להתקדם לעשות ולהגשים את עצמנו.

איך לפרוץ את קוד השתיקה?

איך אפשר לשחרר את הרגשות הכלואים האלה שיש בתוכנו ואת כל המשקעים שהם משאירים בנו, ואיך אפשר להוציא אותם החוצה ולתת להם ביטוי בלי שזה יהיה הרסני ופוגע (לא לאחרים ולא לנו)?

זה החלק הטוב של כל הסיפור. וכאן אני מגייסת שוב את הטכניקה שלא מפסיקה להדהים אותי בקלות ההפעלה שלה ובתוצאות המהירות שהיא מספקת: EFT או כמו שקוראים לה בסלנג: טאפינג (אם זה חדש לך - כאן אפשר למצוא את כל ההסבר על הטכניקה, איך זה עובד ואיך להפעיל אותה על עצמך בקלות ולהשיג תוצאות מדהימות).

בטכניקה הזאת, תוך כדי תיפוף על נקודות של מרידיאנים בגוף, אנחנו גם מדברים. והנה המפתח, שפורץ את קוד השתיקה. הדיבור הזה שאנחנו מאפשרים לעצמנו בשקט עם עצמנו, מאפשר לפרוק את כל מה שרצינו להגיד ולא אמרנו. את כל מה שאנחנו חושבים, מאמינים ומרגישים. את כל מה שהיינו רוצים להגיד ולא העזנו, בקיצור - את כל מה שרובץ בתוכנו ועד עכשיו לא מצאנו את הדרך להוציא החוצה.

דיבור ככלי של טיפול, שחרור וריפוי

זאת נקודה כל כך חשובה שאני חייבת להדגיש אותה: כשאנחנו עושים טאפינג, אנחנו בעצם מאפשרים לעצמנו מרחב של טיפול רגשי. המודעות שלנו ממוקדת בשחרור ובריפוי שלנו, ולכן נוצר סביבנו מרחב אנרגטי של ריפוי. זאת הסיבה שאפשר לדבר ולהוציא את כל הדברים השליליים מתוכנו החוצה והם לא יחזרו אלינו בתדר של "דומה מושך דומה" והם גם לא יפגעו באחרים. 

היקום אוסף את האנרגיות האלה ומתמיר אותן. ולכן אפשר ומותר להגיד הכל, אבל באמת הכל! מחשבות שליליות, רגשות חזקים, מותר אפילו לקלל (לא במובן של לאחל משהו רע לאחרים, אלא במובן של מילות תיאור: כמו "הבוס הב..-.....ה"). אם זה מה שמרגיש לך נכון כרגע, אם זה מה שבין כה וכה רץ לך בראש, אם זאת השפה שהדברים היו נאמרים בלי צנזורה ובלי חשבון - זה הזמן וזה המקום להוציא את זה בקול החוצה, לתת לזה ביטוי ולשחרר את זה ממך והלאה.

אבל אם לא נוח לך עם האנרגיות האלה - אפשר למצוא משפטים רכים יותר, כמו: 

חלק בתוכי כל כך כועס על הבוס הזה
חלק בתוכי "מאחל" לו ש.........
אני מרשה לעצמי להכיר את החלקים האלה ולתת ביטוי לכעס שיש בי עכשיו ולשחרר אותו.


ניקוי יומיומי ותחזוקה שוטפת

אני מתייחסת אל טאפינג כאל טכניקה של ניקוי רגשי. ובניקוי - כמו ניקוי - יש כמה דרגות: 
יש את ניקוי העומק שעושים פעם בכמה זמן (כמו סדר פסח או טיפול שורש בשיניים). זה נועד לטפל בטראומות מן העבר, באמונות יסוד, במצבים בהם חווים קושי, רוצים לשנות מציאות או חווים כאבים פיזיים מתמשכים וכו'.

ויש את הניקוי היומיומי השוטף. וכאן אני רוצה להתייחס דווקא לצד הזה של עבודת הניקוי הרגשי.

כמו לטאטא את הבית פעם ביום או כמו לצחצח שיניים או להתקלח. זה מנקה את השכבות העליונות שהצטברו במהלך היום. כששומרים על ניקיון יומיומי פשוט של כמה דקות, לא מצטברות שכבות עמוקות ולא נוצרים חסימות ותקיעויות. 

במובן הזה, אפשר לעשות טאפינג על מקרה נקודתי ממש סמוך לרגע שהוא קורה, או שאפשר לעשות ניקוי כללי בסוף היום על כל מיני דברים קטנים שקרו במהלך היום.

למשל הנהג המעצבן שחתך אותנו בכביש, אפשר ישר לבדוק איזה רגש עולה בנו (סביר להניח שכעס) ולתת מספר: כמה כעס מ-0 עד 10 יש בי עכשיו בגלל זה. 

לתופף על נקודת הקראטה ולהגיד 3 פעמים משפטים כמו: למרות הכעס שאני מרגישה בגלל האידיוט הזה שחתך אותי עכשיו, אני אוהבת, מקבלת וסולחת לעצמי באופן שלם ועמוק. 

ואז לעבור ברצף על הנקודות. 
אפשר להגיד בכל נקודה "הכעס הזה", ואפשר פשוט להגיד כל מה שבא לך להגיד (לשחרר את הלשון והגרון לגמרי :)) ובאמת, כמו שאמרתי - יש לך רשות להגיד חופשי כל מה שבא לך.

עוברים על כל הנקודות מהגבה ועד לקודקוד, ואני ממליצה לעשות כמה סבבים כאלה, עד שמרגישים שהכל נאמר, שהלהט ורמת הרגש כבר פחתו - ואז לעצור ולבדוק את המספר. נניח התחלנו עם כעס ברמה 8 ואחרי כמה סבבים בודקים ורואים שהוא ירד ל-3. וזה מצויין. נשאף שהוא ירד הכי קרוב ל-0 שאפשר.

זה השלב שאפשר לעשות סוויץ', ולצאת מהתדרים הנמוכים של הכעס ולבחור בתדרים גבוהים יותר של שקט, שלווה, בטחון, עוצמה, יציבות, רגיעה, שמחה, הנאה, סקרנות - וכל הרגשות האחרים.

בשלב הזה, אפשר להתחיל להגיד משפטים ממלאים (כל משפט על נקודה אחרת תוך כדי תיפוף): 
למשל:
אני משחררת את כל הכעס מתוכי. אני בוחרת להישאר שלווה למרות ההתנהגות של נהגים אחרים. אני מתמלאת בטחון ושלווה בכל פעם שאני נכנסת לאוטו שלי. אני בוחרת להתחבר אל שמחה וקלות וכו' ...

ושוב, אחר כמה סבבים לעצור ולבדוק - גם מה מידת הכעס האם הוא ירד עוד יותר או נעלם לגמרי, וגם מה חדש? אולי יש שמחה פתאום, או שלווה, או פשוט הקלה. כדאי לציין גם את זה באופן מודע - כדי לשים לב לרגשות הטובים שיש לנו ולא לתת להם לעבור כמובן מאליו.

אז מה היה לנו כאן היום?

דיברנו על ההרגל לשתוק, ולהתמלא ב"רעל" אנרגטי 
דיברנו על רגשות "טובים" ורגשות "רעים"
דיברנו על הדרך לפרוץ את השתיקה ולשחרר את הרעלים מתוכנו
דיברנו על לתת ביטוי ולשחרר את הרגשות ה"רעים"
ודיברנו על התחברות והתמלאות ברגשות ה"טובים"

ועכשיו - נשאר לך רק להתחיל לעשות. וזה כבר פשוט וקל :)

ואני יכולה סוף סוף לשתוק קצת :)

אבל שנייה לפני, רק רציתי להגיד, שבאמת חשוב לי לשמוע ממך מה דעתך על מה שכתבתי כאן, ובעיקר - איך זה עזר לך. אז קדימה, לענות לי כאן בתגובות. תודה!

ועד הפעם הבאה
חיבוק גדול ממני

גוני